רע"א 58851-12-14 מוקה נ' מנדלמן ואח'

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופט הבכיר יעקב וגנר) מיום 28.12.14, לפיה דחה את בקשת המבקש לסעד זמני במסגרת ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל על פינויו מהדירה בה הוא מתגורר, לפי פסק דין פינוי חלוט. המשיבות מתנגדות לבקשה.

כאמור, זו בקשה לרשות ערעור על ההחלטה מיום 28.12.14. זו אינה בקשה לערעור על החלטה אחרת כלשהיא, ואין היא ערעור על פסק הדין שניתן נגד המבקש, שמועדו חלף זה כבר.

כפי שפירטתי בהחלטתי מיום 21.1.15 בבקשה לעיכוב ביצוע, ביום 15.7.14 ניתן פסק דין המצווה על פינוי הדירה, ונפתח תיק הוצאה לפועל. ביום 23.9.14 פנה המבקש למשיבות וביקש להקפיא את הפינוי עד יום 12.12.14, מועד בו יפנה את הנכס והתכולה ללא תנאי, וישלם 4,500 ₪ על חשבון דמי השכירות. בהתאם לכך, נדחה מועד הפינוי עד 12.12.14. כשהמבקש לא פינה את הנכס, למרות התחייבותו שיפנה אותו עד 12.12.14 ללא תנאי, קבע רשם ההוצאה לפועל ביום 17.12.14 פינוי מיידי ליום 25.12.14. הפינוי בוצע בנוכחות המבקש, בשעות הבוקר, אך המבקש פנה לבית משפט השלום, באותו יום חמישי אחר הצהריים, בטענה שהוא זקוק לעוד חודש כדי למצוא דירה אחרת. בית משפט השלום הורה בהחלטתו מיום 25.12.14 על החזרת המבקש לדירה עד לדיון ביום 28.12.14 שעה 10.00, והמבקש חזר לדירה. המבקש הגיש אחר הצהריים ביום 25.12.14 בקשה לדחיית הדיון בטענה שיש לו דיון בענייני פשיטת הרגל שלו ביום 28.12.14 בבוקר, ולא צירף שום ראיה על כך. בית המשפט לא נענה לבקשת הדחייה, קיים את הדיון ודחה את בקשת המבקש לסעד זמני. על כך הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה.

בבקשת המבקש מועלות טענות שונות ורבות, שאין להן קשר לנושא הנדון, בין היתר משום שהן מכוונות כלפי פסק הדין שניתן כנגד המבקש, המצווה על פינויו, שאינו עומד לדיון במסגרת בקשת רשות ערעור זו.

החלטת בית משפט השלום התקבלה רק על בסיס היעדרותו של המבקש מהדיון, ללא כל נימוק לגופו של ענין. בדין נאמר שלא צורפה שום ראיה לכך שיש למבקש דיון אחר בבוקר 28.12.14, אבל מסתבר שאכן היה למבקש דיון אחר בענייני פשיטת הרגל שלו. המבקש לא טרח לבקש מבית המשפט לפשיטת רגל, שדן בעניינו בקומה הרביעית של בית משפט זה, הפסקה כדי להתייצב בדיון בבית משפט השלום, באותה קומה, אבל מסתבר, שלמרות שהמבקש לא הוכיח זאת, היה נימוק להיעדרותו של המבקש מהדיון. המשיבות הצביעו על נימוקים לגופו של ענין המחייבים דחיית הבקשה, אבל מן הראוי היה לדחות את הדיון בכמה שעות על מנת לשמוע את טענות המבקש.

על כן, אני דן בבקשה כבערעור, מקבל את הערעור, ומורה על ביטול החלטתו של בית משפט השלום מיום 28.12.14 לדחיית הבקשה לסעד זמני. בית משפט השלום ישוב וידון בסעד הזמני, אם לא החליט כבר בערעור עצמו. לאור העובדה שהמבקש לא הוכיח את קיום הדיון האחר בפני בית משפט השלום, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ה, 02 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: