רע"א 58445-06-15 רוי נחמיאס מסעדות בע"מ נ' אושרי ויצמן בע"מ

המשיבה הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל באשדוד, שלושה שטרות בסכום כולל של 90,050 ₪, אשר נמשכו לזכותה על ידי המבקשת וחוללו (להלן – השטרות).

המבקשת התנגדה לביצוע השטרות, והדיון בהתנגדות הועבר לבית משפט השלום באשדוד.

בהתנגדותה, טענה המבקשת כי שכרה את שירותיה של המשיבה לעבודות תחזוקה באולם האירועים שבבעלותה, וכמחווה חברית, ועל מנת לסייע למשיבה, הפקידה המבקשת את השטרות שבמחלוקת בידי המשיבה, בתמורה לשכרה העתידי בעבור שירותי התחזוקה. לימים, משהסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, ביטלה המבקשת את ההמחאות הדחויות, בטענה שלא בוצעו עבודות כלשהן על ידי המשיבה בתמורה לאותם השטרות.

בהסכמת הצדדים ניתנה למבקשת רשות להתגונן ובית המשפט קמא הורה לצדדים לפעול להשלמת ההליכים המקדמיים ביניהם.

ביום 28/1/15 הגישה המבקשת לבית המשפט קמא בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים ובו התבקשה המשיבה להעביר לעיונה של המבקשת העתק מדפי חשבון הבנק שלה ומסמך המעיד על מסגרת האשראי שהועמדה לרשות המשיבה על ידי הבנק בו מנוהל חשבונה – בטענה, כי יש במסמכים אלה כדי לבסס את טענותיה של המבקשת לכך שהשטרות שבמחלוקת נמסרו למשיבה כמחווה חברית, ולא בתמורה לעבודות שבוצעו על ידי המשיבה.

המשיבה התנגדה לבקשת הגילוי, ובהחלטה מיום 2/3/15 דחה בית המשפט קמא (כב' השופטת אורנה סנדלר – איתן) את הבקשה משום שזו הוגשה בחלוף המועד שהוקצה לצדדים להשלמת ההליכים המקדמיים ביניהם וכן מן הטעם שלא שוכנע כי המסמכים המבוקשים מהותיים לבירור המחלוקת.

ביום 4/3/15 הגישה המבקשת "בקשה דחופה לעיון חוזר בהחלטה מיום 2/3/15", ובהחלטתו מיום 5/3/15 שב בית המשפט קמא ודחה את הבקשה לעיון חוזר לאחר שלא מצא "... באמור בסעיף 6 לבקשה זו כדי לשנות ממסקנתי ולפיה, המבקשת לא שכנעתני כי יש להורות על גילויים של המסמכים נשוא הבקשה לשם בירורה היעיל של המחלוקת שבפני".

ביום 30/4/15 הוסיפה והגישה המבקשת לבית המשפט קמא בקשה להורות על זימונו של פקיד הבנק בו מנוהל חשבונה של המשיבה, על מנת שיציג בפני בית המשפט את דפי החשבון של המשיבה ויעיד על מסגרת האשראי שהוקצתה לה על ידי הבנק.

המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי מדובר בבקשה שנועדה לעקוף את החלטת בית המשפט קמא שלא להורות על גילוי המסמכים הספציפיים שנתבקשו, תוך עיכוב המשך בירור ההליך שלא כדין ושלא לצורך.

בהחלטה מיום 31/5/15, שב בית המשפט קמא ודחה את הבקשה לזימון העד מן הטעם ש"לא שוכנעתי כי עדותו של פקיד הבנק תתרום לבירור המחלוקת, שעיקרה בשאלה האם ניתנה תמורה בעד השיקים. מעבר לכך, מצבה הכלכלי הנטען של המשיבה – אותו היא מבקשת להוכיח באמצעות זימונו של העד – עשוי להשתלב עם גרסת המבקשת, כמו גם עם אפשרויות עובדתיות נוספות, וגם משום כך אין בזימונו של העד כדי לתרום לבירור המחלוקת. זאת ועוד. לא ניתן להתעלם מהרושם ולפיו הבקשה מהווה ניסיון לעקוף את החלטתי מיום 2.3.15, אשר בקשה לעיון חוזר בה נדחתה על ידי ביום 5.3.15".

נגד החלטה זו הוגשה בקשת הרשות לערער שבפני.