רע"א 57680-06-14 המבורגר נ' עזבון המנוח אטיאס ז"ל ואח'

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט שלום (כב' השופטת א' שניידר) מיום 26.5.14 שלא להאריך את המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 2.9.09 בת"א 3620/06.

2. לפי שאתייחס לבקשה דנא אפרט בקצרה את הרקע להגשתה.

ביום 2.9.2009 ניתן פסק דין בבית המשפט השלום בתיק מאוחד ת"א 3620/06 ו-12820/07 לאחר שנשמעו הוכחות.

המבקש, שהיה בעל דין בערכאה הדיונית לא הגיש סיכומים בסיום ההוכחות בהתאם להחלטת בית המשפט.

בית משפט נדרש למתן פסק דין לאחר שכל הצדדים, למעט המבקש, הגישו סיכומיהם וציין בפסק דינו כי פעל בהתאם להוראות תקנה 160(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיה דינו של בעל דין שלא הגיש סיכומים, כדין בעל דין שלא התייצב לדיון, ומשכך רשאי בית המשפט ליתן פסק דין אף אם בעל הדין לא התייצב לדיון.

לאחר שבית המשפט דן בראיות שהיו לפניו עם סיום שלב ההוכחות, התייחס לטענות שטענו הצדדים, לרבות לטענות שטען המבקש בכתב ההגנה וגם לעדותו בבית המשפט, וקבע כי המבקש לא סתר את טענות התובע ומשכך קבל את התביעה נגד המבקש ובמסגרת פסק הדין חייב אותו לשלם לתובע סך של 125,854 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כן חייב את המבקש בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד, הכל כאמור בפסק הדין, בנוסף הורה למבקש להמציא לתובע מסמכים שונים בקשר לניהול הדירה ולהשכרתה בתקופה המצוינת בפסק הדין – דירה, שעניינה עמד בבסיס התובענה.

3.כמתואר בפסק הדין "על פי כתב התביעה שהוגש ביום 16.3.06 כרת המבורגר (הוא המבקש- א.נ.ח) בשמו של התובע ויחד עם בעלי הזכויות האחרים בדירה... הסכם למכירתה של הדירה לנתבעים 2 ו-3" (המשיבים 2, 3- א.נ.ח). בפסק הדין נאמר כי המשיבים 2, 3 טענו שהסכום שהיה עליהם לשלם שולם במלואו, וכי כל תשלום שביצעו נעשה באישורו של המבקש ובית משפט קמא קבע כי מאחר שהמבקש לא סתר את הטענות הללו, ואף בכתב ההגנה לא הכחיש כי הופקדו אצלו כספים עבור המבקש, וטען כי לא העביר את הכספים מאחר ש"התובע לא הודיע לו באמצעות ב"כ להיכן להפקיד את הכסף, שכן חשבונו המקורי של התובע בבנק "רדום" ולא ניתן להפקיד בו כספים" (עמ' 3 לפסק הדין) וגם כי בעדותו בבית משפט חזר על הדברים כי לא העביר את הכסף מאחר שלא היה לו לאן להעביר את הכסף וכדבריו "תן לי חשבון מסודר ואעשה לך העברה" (עמ' 4 לפסק הדין), ומשלא הוצג אחרת על ידי המבקש והוא לא סתר את טענת הקונים כי הופקדו אצלו כספים בנאמנות "שהרי טענת הקונים לפיהן שילמו לתובע את כל המגיע לו באמצעות הפקדה אצל המבורגר, לא נסתרו" (עמ' 4 לפסק הדין) ראה לחייב את המבקש בתשלום הסכומים שהגיעו למשיב 1.

4.כאמור פסק הדין ניתן ביום 2.9.2009, ומשלא הוגש ערעור- הרי שפסק הדין חלוט.

5. ביום 27.2.14 כארבע וחצי שנים לאחר מתן פסק הדין הגיש המבקש בקשה למתן ארכה להגשת בקשה לביטול פסק הדין.

לטענתו עומדות לו שתי עילות ביטול – האחת, מחובת הצדק, מאחר שפסק הדין שניתן "פגום" וחובה לבטל את פסק הדין "ללא קשר להגנה האפשרית של המבקש נגד התביעה", והשנייה המצויה בגדר שיקול דעת בית המשפט שעניינה בחינת סיבת המחדל וסיכויי ההצלחה כי הגנתו תתקבל (יאמר כי המבקש הדגיש את הטענות הרלבנטיות לבקשה לביטול פסק הדין, בטרם הוארך המועד להגשת הבקשה).

את עילת הביטול מחובת הצדק מנמק המבקש בכך שבטרם הפעיל בית משפט את סמכותו לפי תקנה 160(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי היה עליו להזהיר את המבקש מפני הסיכון כי ינתן פסק דין נגדו אם לא יגיש סיכומיו. בהעדר התראה כזו, פסק הדין שניתן פגום ויש לבטלו.

את העילה האחרת, זו שבשיקול דעת בית המשפט, ראה המבקש לבסס על עובדות שונות מחומר הראיות שכבר התבררו במשפט עצמו, ולמעשה את טענותיו בעילה זו מבסס המבקש על טענות שונות נגד הממצאים העובדתיים שקבע בית משפט קמא, וכלשונו "קביעותיו של בית המשפט הנכבד אינן מבוססות כהלכה והן אף עומדות בסתירה לכלל הראיות ולכלל הטענות אשר נטענו על ידי מי מן הצדדים" (סעיף 29 לבקשת הארכה), ומשכך במסגרת טענותיו הרחיב עד מאוד בנושא זה.

6.המשיבים דחו את טענות המבקש לגופן וציינו כי הממצאים שנקבעו בפסק הדין מבוססים על הראיות שעמדו בפני בית המשפט והובאו לפניו במהלך ההוכחות בדיונים בהם התייצב המבקש שאף העיד. כן הוסיפו והדגישו את מחדלי המבקש ובעיקר טענו לחלוף הזמן הארוך של כמעט חמש שנים מאז ניתן פסק הדין נשוא בקשת הארכה להגשת בקשת הביטול, תקופה שלא רק שהמבקש היה מודע לקיומו של פסק הדין אלא שאף התנגד להליכי הוצל"פ שנפתחו בעטיו של פסק דין ובכל זאת לא נקט בהליכי ערעור, גם לא הגיש בקשה לביטול פסק הדין בסמוך למועד שבו הוא ניתן, גם לא אחרי תקופה סבירה, אלא מצא להגיש את הבקשה כמעט חמש שנים לאחר מתן פסק הדין, ולדעתם בגלל הליכי הוצל"פ הננקטים נגדו. עוד נטען כי המבקש נמנע מלהגיש תצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות וגם כי המסמכים הרפואיים שהציג אינם תומכים בהסבר כלשהו לאיחור המהותי בהגשת בקשת הארכה לביטול פסק דין.