רע"א 56658-06-16 י.ת. אקארוס בע"מ נ' מרם יבוא ושיווק בע"מ

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופטת מירב קלמפנר נבון) מיום 6.6.16, לפיה "הודעתו של העד כי בכוונתו לבדוק אם התובעת מורשית בטעמו של משרד האוצר ליתן שירותי מטבע אינה מהווה את הטענה אשר מבקשת הנתבעת לטעון כעת כי העיסקה עם התובעת נגועה באי חוקיות בהעדר רשיון (אם וכאשר חסר אותו הרשיון) לתת שירותי מטבע. מדובר בטענה שלא נטענה בידי הנתבעת וככזו היא מהווה הרחבת חזית אסורה".

בתמצית, המבקשת טוענת שזו אינה הרחבת חזית וכי החזית הורחבה על ידי כך שכל עדי התביעה נחקרו לעניין רשיון זה, ומנהל המשיבה התחייב להציג את הרשיון.

קביעתו של בית המשפט קמא, כי אמירתו של מר לוי שבכוונתו לבדוק אם התובעת מורשית, אינה זהה לטענה שהעיסקה של הנתבעת עם התובעת נגועה באי חוקיות בהעדר רשיון, היא קביעה נכונה. אין זהות בין השאלה אם יש רשיון או לא, לבין השאלה אם עיסקת התובעת עם הנתבעת נגועה באי חוקיות בשל העדר רשיון. אין זהות בין האמירה שיש כונה לבדוק אם יש רשיון, לבין הטענה שהעיסקה השטרית נגועה באי חוקיות עקב העדר רשיון. הדברים היו שונים, אילו אמר רו"ח לוי שהעיסקה השטרית נגועה באי חוקיות עקב העדר רשיון, והוא מתכוון להוכיח זאת על ידי פנייה למשרד האוצר, אבל כך לא אמר.

להסיר ספק, אני דוחה את טרוניית המבקשת שההחלטה התקבלה ביוזמת בית המשפט, ללא קבלת תגובת המשיבה. ההחלטה התקבלה על בקשת המבקשת, שלמרות שלא הוכתרה במילה "בקשה" אלא " הודעה", נועדה לבקש מבית המשפט לשנות את ה החלטתו הקודמת (שעליה לא הוגשה בקשת רשות ערעור) שזו הרחבת חזית. המבקשת היא שיזמה את החלטת בית משפט, ומשנדחתה הבקשה לא היה צורך בתשובת המשיבה.

החלטת בית המשפט שעליה מוגשת הבקשה לא התייחסה לאפשרות שזו אכן הרחבת חזית, אבל היא הורחבה על ידי חקירת "כל העדים" בנושא זה, כטענת המבקשת. למרות זאת, עיינתי במובאות שהובאו בהודעת המבקשת (שלא הגישה את הפרוטוקול המלא), ובאף אחת מהן לא נחקר איש על אי החוקיות של עיסקת התובעת עם הנתבעת, אלא על העדר רשיון. אין זהות בין הטענה שיש או אין רשיון, לבין הטענה שהעיסקה נגועה באי חוקיות עקב העדר רשיון. ממילא, אין זהות בין הטענה לאי חוקיות העיסקה לבין התחייבותו של מנהל המשיבה להציג רשיון, ואין זהות בין טענה לאי חוקיות, לבין החלטת בית המשפט קמא מיום 5.6.16 (שכאמור לא הוגשה עליה בקשת רשות ערעור), שאף שמדובר בהרחבת חזית, ככל שבידי התובעת האישור הנדרש, תעשה להעברתו לב"כ הנתבעת.

המבקשת טענה שהעדר רשיון מכריע לטובת דחיית התביעה של המשיבה, אבל זה אינו הדין. איני מתכוון להכריע בנושא זה אגב בקשת רשות ערעור, אבל גם פסקי הדין שאליהם הפנתה המבקשת אינם עוסקים אלא בהפיכת נטל ההוכחה, או במשקל ראייתי נמוך, או בביטול מעמד של אחיזה כשורה, ולא בביטול גמור ומלא של זכותה של המציגה את השיק. זאת, בין היתר משום שלפי סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973, רשאי בית המשפט להורות על קיום חיוב, גם כאשר החוזה בלתי חוקי. משמע, העדר רשיון אינו גוזר אוטומטית את דינה של התביעה לכלייה, אלא יש לטעון לאי חוקיות המשפיעה על העיסקה השטרית, כך שהצד שכנגד יתגונן מפני טענה זו, ובית המשפט יכריע. כאשר המבקשת לא טענה לאי חוקיות, אלא רק ל"בדיקה אם יש רשיון" ולאחר מכן ל"העדר רשיון", הרי טענת אי חוקיות היורדת לשורשה של העיסקה השטרית היא הרחבת חזית.

על כן, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור, משום שהחלטת בית המשפט קמא מיום 6.6.16 נכונה. ממילא, אני דוחה גם את הבקשה לעיכוב ביצוע החלטה אחרת, על הגשת סיכומים. מכיוון שלא נדרשה תשובת המשיבה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ו, 27 יוני 2016, בהעדר הצדדים.