זוהי בקשת המבקש לפטור מאגרה בבקשת רשות ערעור שהגיש על החלטה של כב' השופטת כרמלה האפט מיום 29.10.14 בת.א 35185-07-14 בה חוייב המבקש להפקיד 120,000 ₪, להבטחת הוצאות המשיבה בהליך שבו ביקש המבקש לבטל פסק דין שניתן בהסכמת הצדדים ועל פיו ניתן כנגד המבקש צו לפינוי דירה ברחוב נחלת בנימין 87 תל אביב, והמשיבה חויבה בתשלום של 90,000 ₪ למבקש.
המבקש טען כי אין לו כל אפשרות לשלם את האגרה כיוון שכל הכנסותיו מסתכמות בקצבה שמקבל מהביטוח הלאומי בסכום של 1,697 ₪ לחודש, אין לו הכנסות אחרות ואין לו אפשרות לגייס כסף נוסף. עוד הצהיר, כי הוצאותיו עולות על הכנסותיו. המבקש צירף אישור גמלה להבטחת הכנסה על סך 1,697 ₪ לחודש החל מינואר 2013. כמו כן צירף דף חשבון מבנק הדואר החל מ-14.5.2014 ועד 25.11.2014 ממנו עולה כי מרבית הכנסותיו הן מהביטוח הלאומי בסכום של כ-1,600 ₪ לחודש, למעט הכנסה אחת של כ-3,000 ₪ שמקורה איננו ברור. בסך הכל התנהלות החשבון היא גרעונית לאורך מרבית התקופה.
בתשובה ללא תצהיר, שהגיש ב"כ המבקש, הוא מציין כי בני משפחה מסייעים לו "לעבור את החודש", וכך גם, לטענתו, שילם את הסכום של 40,000 ₪ עירבון וסכום נוסף של 5,000 ₪ הוצאות, שנקבעו על ידי בית משפט השלום. יש לציין כי בבקשה שהגיש עורך הדין הוא טען כי המבקש לא שירת בצה"ל מחמת מצבו הנפשי וכי הוא מקבל טפול פסיכיאטרי מגיל צעיר ומאובחן כסובל מסכיזופרניה בלתי מאורגנת כרונית ואף היה מאושפז במשך תקופות. יחד עם זאת, המבקש איננו מתייחס לכך כלל בתצהירו ואף לא צירף כל מסמך רפואי לתמיכה בטענה זו וכן לא צירף כל מסמך מהמוסד לביטוח לאומי ועל פיו הוא מוכר כחולה נפש ומקבל קיצבה בהתאם.
המשיבה טוענת, ואף צירפה תצהיר התומך בטענותיה, כי אין כל מקום לפטור מאגרה. היא טוענת כי ההליך הוא הליך סרק וכל מטרתו משיכת זמן ולכן אין מקום לפטור מאגרה.
המדינה גם היא הגיבה לבקשת הפטור מאגרה תוך שהיא מציינת כי אין לה מידע בדבר היכולת הכלכלית של המבקש ומציינת כי הבקשה חסרת פירוט וכי עלה בידי המבקש להשיג 40,000 ₪ להפקדה לצורך עיכוב ביצוע מבני משפחתו ולא ניתן לכך פירוט מספק.
המסגרת הנורמטיבית
אגרה
נקודת המוצא לדיון בבקשה לפטור מאגרה הינה קיומה של חובה לשלם את האגרה אשר נובעת ממספר תכליות.
"ראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט.... כמו כן, עם תשלום האגרה מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים.... נוסף לכך תשלום האגרה, במתכונתו הקיימת בישראל, מהווה כמסננת להליכי סרק... ולהגשתן של תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך....
אל מול האינטרסים הציבוריים האמורים המצדיקים חיוב בעל דין בתשלום אגרה, ניצבת זכות הגישה לערכאות, אשר בדבר חשיבותה בשיטתנו דובר רבות והיא יסוד מוסד בשיטתנו המשפטית...."
רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן (21.9.2010) ("ענין מונדז").
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.