גריב נ' משטרת ראשון לציון ואח'

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון מיום 21.12.17 (כב' הרשמת הבכירה ר. ארד), אשר דחה את בקשת המבקש לקבלת פטור מאגרה. בהחלטתו, קבע בית המשפט כי המבקש לא הרים את הנטל המוטל עליו להראות כי הוא חסר יכולת כלכלית: הוא לא פרט את מקורות הכנסתו בששת החודשים שקמו להגשת הבקשה, לא הביא אסמכתא לחובות בהוצאה לפועל, ניסח את בקשתו באופן כללי ללא פירוט כנדרש בתקנות. בית המשפט הדגיש כי כאשר מוגשת תביעה על סכום כה גבוה, 2.5 מיליון ₪, יש לפרט כיצד הגיע המבקש- התובע לסכום נכבד זה.

2.לטענת המבקש, שגה בית משפט בהחלטתו, שכן "ידוע לכבוד הרשמת" כי הוא חי מקצבת הבטחת הכנסה בלבד, כי סכום התביעה "מאד ראוי לנסיבות", וכי לבקשת רשות הערעור הוא מצרף נתונים נוספים (תעודת זהות של אמו ותדפיס בנק לששה חודשים אחרונים).

3.לטענת המשיבה, החלטת בית משפט קמא נכונה, תואמת את התקנות, ואין להתערב בה.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, מצאתי לדחות את הבקשה.

5.אכן, כפי שקבע בית משפט קמא, בעל דין המבקש להגיש תביעה בסכום כה נכבד- 2.5 מיליון ₪, לשכנע כי יש ממש בתביעתו ובסכומה- ולו לכאורה, וכי יש הצדק לפטור אותו מחובת תשלום האגרה המוטלת על כלל המתדיינים בבית משפט.

כל זאת לא נעשה על ידי המבקש, אשר הגיש בקשה כללית, בלתי מפורטת וללא אסמכתאות.

במסמכים שהוגשו לערכאת הערעור, אין כדי לסייע. כידוע, לא ניתן להגיש לערכאת הערעור מסמכים שלא הוגשו לערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים שאינם מתקיימים בעניין שבפני.

6.יפים לסוגיית החובות המוטלים על בעל דין המבקש פטור מתשלום אגרה, דברי כב' השופט קינר בת"א 7805-07-12 (החלטה מיום 11.09.12:

"התנאים של העדר יכולת כלכלית וקיום עילה, הם תנאים מצטברים, ודי כי המבקש אינו ממלא אחר אחד מהם כדי להביא לדחיית בקשתו.

תקנה 14 לתקנות בית משפט (אגרות), תשס"ז – 2007 קובעת כי על המבקש פטור מאגרה לצרף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

נפסק כי ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להיזקק לבקשה לפטור מאגרה [ע"א 6517/00 במיטה נ עמותת שערי ציון (19.11.90)].