רע"א 53511-05-14 אולמי שירת ירושלים בע"מ ואח' נ' מרטן

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט סובל) מיום 30.4.14, ולפיו נדחתה השגתם של המבקשים על החלטת כב' רשם ההוצל"פ אוהד שחר לדחות טענת פרעתי שהגישו.

בתיק ההוצל"פ הנדון הוגש לביצוע פסק דינו של בית משפט השלום (כב' השופט יעקב שקד בתא"מ 45748-03-12). לטענת המבקשים הם לא הפרו את פסק הדין המבוצע ולכן לא היה מקום להפעיל את הסנקציה עליה הסכימו הצדדים (ראה עמ' 13 לפרוטוקול מיום 30.1.13, שורות 17-19) עוד טענו כי גם אם לא שילמו את הסכום בהתאם לפסק הדין, לא היה בסמכות רשם ההוצל"פ להפעיל סנקציה שלא קיבלה ביטוי בפסק הדין.

כב' השופט סובל בפסק דינו נושא הבר"ע חזר וקבע כי המבקשים הפרו את ההסכם על בסיסו ניתן פסק הדין וביחס להפעלת הסנקציה קבע כי "הסכמתו של המשיב (המבקשים בענייניו) לוותר על תביעות עתידיות התבססה על ההנחה כי ההסכם יכובד ככתבו וכלשונו ומשהופר ההסכם זכאי המשיב לבצע את הסנקציה שנקבעה למקרה של הפרה".

לאחר שהוגשה תגובת המשיב לבר"ע הגישו המבקשים "בקשה לצירוף ראית הזמה ובקשה לזימון עד הזמה". בבקשה נכתב על ידי המבקשים כדלקמן: "הראיות נשוא הבקשה הינן הקלטות המעידות כי המשיב פעל במרמה והונה את המערערים על מנת לדאוג לכך שהמערערים לא יעמדו בתשלום ויפרו את ההסכם ביניהם ובכך תעמוד לו האפשרות להפעיל את סעיף הסנקציה הקבוע בפסק הדין שיצא מלפני כב' השופט שקד בהתאם לסעיף 79א לחוק ביום 30.1.13. העד והראיות שבידיו יש בכוחן להראות כי המערערים עשו מצדם כל שיכלו על מנת לעמוד בתנאיו של פסק הדין ואילו המשיב ובא כוחו הם שניסו להכשיל את במזיד את המערערים ואף הצליחו לשים להם רגל".

לבקשה אף צורף תצהירו של העד הנדון ולפיו "הנני להצהיר כי התובע עשה כל שביכולתו על מנת להכשיל במזיד את מר מאיר חזוני... בכל הנוגע לתשלומים אשר הוסכמו בין הצדדים בפסק הדין אשר יצא מלפני כב' השופט שקד שניתן על פי סעיף 79א לחוק ביום 30.1.13".

הנה כי כן הניחו לפנינו המבקשים הודאה חד משמעית כי הפרו את ההסכם וכי סעיף הסנקציה אומנם כלול בפסק הדין על המשתמע מכך.

ממילא עיון בבקשת רשות הערעור מעלה כי אין המבקשים טוענים שלא הפרו את המוסכם כי אם שהפרו אותו בעטיה של התנהגות המשיב, טענה שנבדקה על ידי רשם ההוצל"פ והן על ידי כב' השופט סובל לגופה, ונדחתה.

כמו כן, עיון בפסק דינו של כב' השופט שקד מעלה כי סעיף הסנקציה קיבל ביטוי ברור בפסק הדין המבוצע כמפורט בסעיף 2 לעמ' 1 של פסק הדין.

בקשת רשות הערעור אין לה יסוד מוצק והיא נדחית.