רע"א 52590-06-15

על החלטת בית המשפט השלום בנצרת (כב' הרשם הבכיר א' טל) בת"ט 2628-05-15 מיום 08.06.2015.

פסק דין

1.המבקש העניק שירותים משפטיים למשיבה. שכרו שולם לו באמצעות שיקים, שחלקם היא ביטלה מאוחר יותר, בשל מחלוקת שנתגלעה בינה לבין המבקש. המבקש הגיש, בתורו, את השיקים לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. השיקים לא הוגשו לביצוע באחת, כי אם במועדים שונים, וממילא נפתח בגין כל אחד מהם תיק נפרד. המשיבה הגישה התנגדויות לביצוע השיקים בתיקים השונים, והדיון בהן הועבר לבית משפט השלום. באחד התיקים ניתנה רשות להתגונן, בהסכמת המבקש. הדיון בה הועבר למסגרת של סדר דין מהיר.

בדיון שנתקיים בפניו קבע הרשם הנכבד קמא דיון מאוחד לשמיעת הראיות בכלל התיקים שהגיעו לפתחו, משמע גם אלו שבהם טרם נדונה ההתנגדות. בתוך כך דחה הרשם הנכבד את בקשת המבקש למחיקת ההתגוננות בתיקים בהם טעם ניתנה רשות להתגונן, בקשה שנסמכה על כך שהתצהירים בהתנגדויות אלו נחתמו טרם הוגשה בקשה לביצוע השיקים.

3.על החלטה זו מלין המבקש, כשהוא שב על שטען בפני כב' הרשם.

4.לאחר ששקלתי בטענות המבקש לא ראיתי כי בקשתו צריכה תשובה, ולכן אדחנה על אתר, בגדרה של תקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. אלה טעמיי:

ראשית אציין את שאין חולק עליו: כלל השיקים מושא ההליך דלמטה ניתנו במסגרתה של אותה עסקת יסוד. הואיל וכך, העובדה כי התצהירים שצורפו להתנגדות לביצוע השיקים שהוגשו בתיקים המאוחרים, אינה פוגמת מהם. מבחינת תוכנם מתנגדים התצהירים לביצוע השיקים מאותם טעמים, הנסמכים על אותה מסכת עובדתית. מכאן שאין כל מקום למחיקת ההתנגדויות שנתמכו בתצהירים אלו.

ואשר לאיחוד הדיון: תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 מורה לנו, כי את יש בידי בית המשפט לקבל בקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, משמע אף בלא חקירת המצהיר. הלכה למעשה כך נהג הרשם הנכבד, גם אם לא נרשמו הדברים מפיו ברחל בתך הקטנה. וככל שבקשת הרשות לערער מכוונת לנכונות ההחלטה לקבל את ההתנגדויות הללו, הרי שכפי שציין הרשם הנכבד, עניין לנו באותה עסקת יסוד, ומשניתנה רשות להגן ביחס לשיק אחד, דין דומה יש להחיל על השיקים האחרים, שהרי אין כל יסוד עובדתי או משפטי שונה בין השיקים, ככל הנוגע לעסקת היסוד.

5.מן הטעמים האלה שהטעמתי הנני דוחה את הבקשה. משלא נתבקשה תגובה, לא אתן צו להוצאות.

ניתן היום, כ' תמוז תשע"ה, 07 יולי 2015, בהעדר הצדדים.