רע"א 51900-04-15

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא מיום 22.3.15, במסגרתה פירש את סעיף 11(ח) לכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), תשע"ד – 2014 (להלן: "הכללים החדשים"), כפי שיפורט להלן.

רקע והחלטת השופט קמא

2.ענייננו בדרישת תשלום ששלח המשיב למבקש ביום 21.11.13, בה נדרש המבקש לשלם למשיב סך של 190,842.95 ₪ בצירוף מע"מ, בשל הזרמה לכאורה של שפכים חריגים ואסורים מקמפוס בית הספר לרפואה (להלן: "הקמפוס") של המבקש (להלן: "דרישת התשלום").

3.דרישת התשלום נסמכה על דיגום ראשון ויחיד שנערך לכאורה ביום 21.4.13 על ידי המשיב בקמפוס.

4.ביום 26.2.14 הגיש המבקש ערר לממונה על הקולחין כנגד דרישת התשלום, בהתאם לסעיף 52(א) לחוק תאגידי מים וביוב (להלן: "הערר").

5.בהמשך לדרישת התשלום, הטיל המשיב 15 עיקולים שונים על כספי המבקש אצל גורמים שונים, בסכום של מיליוני שקלים. לאחר הגשת בקשה למתן צווי ביניים, הסיר המשיב את העיקולים האמורים, למעט עיקול אחד על חשבון הבנק של המבקש בבנק לאומי, על סך של 233,760.85 ₪ (להלן: "העיקול").