רע"א 51698-10-14 מלכה נ' בנק מזרחי טפחות בעמ

המשיב הגיש לבית המשפט השלום בדימונה תביעה כספית על סך 180,972.28 ₪ נגד המבקש ואחרים.

על פי כתב התביעה (שהוגש בסדר דין מקוצר), המבקש ערב ערבות מלאה לכל חובותיה של חברת דומל ניהול וביצוע פרוייקטים בע"מ (להלן – החברה) כלפי המשיב.

ביום 3/3/14 הגיש המבקש לבית המשפט קמא בקשת רשות להתגונן בטענה כי במעמד החתימה על שטר הערבות הוסבר לו בעל פה, על ידי פקידה בבנק, כי ערבותו לחובות החברה מוגבלת עד לתקרה של 130,000 ₪ בלבד, וזאת למרות העובדה שבכתב הערבות נקבע סכום החיוב הנערב ל- 430,000 ₪. עוד טען המבקש כי בזמן שחתם על כתב הערבות לא היה מודע למצבה הכספי של החברה – והבנק לא טרח להבהיר לו את הדברים.

לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים בבקשת הרשות להתגונן, נעתר בית המשפט קמא (כב' השופט ר. סולקין בהחלטה מיום 1/10/14) לבקשה, תוך שהוא מתנה את הרשות להגן בהפקדה כספית של 45,000 ₪ ובהמצאת שתי ערבויות של צד ג' על סך 100,000 ₪ או לחילופין בהפקדת ערבות בנקאית "בלתי מותנית, אוטונומית, מתחדשת אוטומטית, לפקודת בא כח התובע" על סך 130,000 ₪.

בהחלטתו, דחה בית המשפט קמא את טענות המבקש כי לא היה מעורב בענייני החברה ולא היה מודע למצבה הכלכלי.

עוד נקבע בהחלטה, בהתבסס על חקירתו הנגדית של המבקש עצמו ש"...הוא היה מעורב בענייני החברה, השקיע כספים בחברה, והיה מודע לכך שהחברה נתונה בקשיים תזרימיים בעת שחתם על כתב הערבות...". ממצא נוסף שנקבע בהחלטה, גם זאת מפי המבקש עצמו, הינו כי המבקש מאשר כי הבין את כתב הערבות וידע כי סכום החיוב הנערב הינו עד ל- 430,000 ₪.

נגד החלטה זו מוגשת בקשת הרשות לערער שבפני.

בבקשתו, טוען המבקש כי החלטת בית המשפט קמא המתנה את הרשות להגן בהפקדה כספית או בהפקדת ערבות בנקאית בסכומים שנקבעו – כמוה כדחיית הבקשה לרשות להגן.

כמו כן, חוזר המבקש על הטענות שהעלה בפני בית המשפט קמא בבקשתו לרשות להגן לפיהן נאמר לו על ידי פקידה בבנק, כי ערבותו לחובות החברה הינה עד לסכום של 130,000 ₪ בלבד, על כך שבכתב התביעה הסתמך המשיב על ערבות ישנה עליה חתם המבקש ואשר אינה רלוונטית, לשיטתו, לסכום התביעה קמא, והוסיף כי לטענתו שגה בית המשפט קמא בכך שלא חייב את המשיב להעביר לעיונו מסמכים שנדרשו על ידו, הרלוונטיים להוכחת הגנתו.

דין הבקשה להידחות – גם מבלי להידרש לתגובת המשיב.