רע"א 50207-02-17 עתאמנה ואח' נ' אמין

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת ר. נדאף) מיום 24.1.17 בה הורה בית המשפט קמא על הגשת תצהירי עדות ראשית והתיק נקבע לשמיעת ראיות.

המבקשים מלינים על כך שההחלטה כאמור ניתנה מבלי שהוכרעו טענותיהם להעדר סמכות מקומית ומבלי שניתנה הכרעה בבקשות הנוגעות להליכים מקדמיים.

עיון בפרוטוקול הדיון בתומו ניתנה ההחלטה כאמור, מלמד כי אכן הועלו בדיון טענות שונות הנוגעות לאי-קיום הליכים מקדמיים מצדו של המשיב וכן הועלו טענות ביחס לסמכות המקומית. עוד מלמד הפרוטוקול, על כך שהדיון הופסק בשל "צעקות והאשמות בין כל הנוכחים" – כך בפרוטוקול – והצדדים הוצאו מן האולם לאחר שנקראו מאבטחים.

אין בהחלטת בית המשפט התייחסות כלשהי לסמכות מקומית או להליכים מקדמיים.

בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט לערעור לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984, ולאחר עיון בבקשה זו שבפניי למתן רשות ערעור על החלטות ביניים של בית משפט השלום, הגעתי לכלל דעה כי הבקשה אינה מצריכה תשובה ודינה להידחות.

ראשית, לא ראיתי הכרעה כלשהי של בית משפט קמא בבקשות, הכרעה עליה ניתן להלין ואשר תאפשר דיון ובחינה מהותיים של הנימוקים אשר בבסיס ההחלטה. אם לא ניתנה החלטה בבקשה כלשהי של הצדדים, רשאים הם, כמובן, לעתור למתן החלטה, ולא כך עשו. עיון בתיק בית המשפט קמא מלמד כי המבקשים מיהרו והגישו בקשה זו, מבלי שהסבו תשומת ליבו של בית המשפט קמא כי טרם הוכרעו בקשותיהם. כך ביחס לטענה הנוגעת לסמכות מקומית, כך ביחס לטענות הנוגעות לאי-השלמת ההליכים המקדמיים על ידי המשיב.

מכאן, אין בפניי כל החלטה עניינית הנוגעת לשני העניינים אשר לטענת המבקשים, מצויים במחלוקת ואשר לגביהם, עותרים הם להתערבות ערכאת הערעור.

יוצא כי בפניי החלטה שעניינה הוראה על הגשת תצהירי עדות ראשית וקביעת מועד לשמיעת ראיות.

החלטה זו, חל עליה צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט – 2009. בהתאם לסעיף 1(1) לא תינתן רשות ערעור על החלטה בעניין קביעה ושינוי מועדי דיון ובכלל זה מועדי הגשת תצהירים. סעיף 1(4) לצו מוסיף כי לא תינתן רשות ערעור על החלטה שהיא בעניין שלבי הדיון בהליך.

עיון בהחלטה, אשר כאמור, מתייחסת להגשת תצהירי עדות ראשית ולקביעת מועד לשמיעת הראיות בתיק, מלמד כי המדובר בהחלטה שהיא מן הסוג שלגביו קובע הצו כי לא תינתן רשות ערעור ולפיכך דין הבקשה להידחות.