רע"א 4849-09-16

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בקריית גת בשבתו באשקלון בת.א 2085-08-16, שניתנה על ידי כב' השופט עידו כפכפי ביום 4.9.16, בה קבעתי, כי צו העיקול הזמני יוסיף לעמוד על כנו עד לקביעת דיון במעמד המצהיר.

ביום 2.8.16 הגישה המשיבה, רשות המסים מכס ומע"מ (להלן - "המשיבה"), בקשה דחופה במעמד צד אחד למתן צו עיקול ותפיסה לפי סעיף 112א לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975 (להלן - "חוק המע"מ") נגד המבקשת, א.נ. פרוייקטים אור בניין בע"מ (להלן - "המבקשת"). בבקשה, התבקש בית המשפט ליתן צו עיקול ותפיסה על נכסי המבקשת בידי צדדים שלישיים עד לסכום של 3,114,472 ש"ח - סכום השומה בו חויבה המבקשת – בטענה, כי קיים חשש שהמבקשת לא תשלם את חובותיה למשיבה אלא תבריח את הכספים, נשוא העיקול. הבקשה נתמכה בתצהירו של מר יואל חלימי, אשר פירט הליכי חקירה שונים שהתנהלו נגד בעלי המניות של המשיבה בגין חשדות לעבירות מס. ביום 2.8.16 נעתר בית המשפט קמא לבקשה ונתן צו במעמד אחד, כמבוקש.

ביום 11.8.16 הגישה המבקשת בקשה לביטול צו העיקול או לחילופין, לקביעת דיון במעמד הצדדים, תוך שהיא מציינת, בין היתר, כי המשך קיומו של הצו מעמיד בסכנה את המשך פעילות החברה. ביום 19.8.16 נקבע דיון במעמד הצדדים ליום 4.9.16. ביום 22.8.16 הגישה המבקשת בקשה דחופה להקדמת הדיון, בטענה, כי לאור הוראות סעיף 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן - "תקנות סדר הדין"), יש לקבוע דיון בבקשה לביטול צו עיקול, שניתן במעמד צד אחד תוך שבעה ימים. המשיבה, בתגובתה מיום 25.8.16, טענה כי הוראות תקנות סדר הדין אינן חלות על עיקול שניתן לפי חוק המע"מ, אולם הסכימה להקדמת הדיון; אף על פי כן, הורה בית המשפט ביום 25.8.16 על הותרת הדיון במועד שנקבע. בקשה נוספת להקדמת מועד הדיון נדחתה ביום 29.8.16.

ביום 1.9.16 הודיעה המשיבה, כי המצהיר מטעמה שוהה בחו"ל ולא יוכל להתייצב לדיון שנקבע ולא עלה בידה לאתר מצהיר חילופי. בית המשפט קמא הותיר הדיון על כנו וקבע, כי ממילא התצהיר מבוסס על מסמכים רבים, כך שעל פניו אין בחקירת המצהיר כדי לשנות באופן מהותי את טיעוני הצדדים.

במעמד הדיון ביום 4.9.16, בהיעדר המצהיר, קבע בית המשפט, כי לא ניתן על סמך הבקשה לקבוע שהמצהיר לא היה מוסמך להודיע על הטלת החיוב במס וככל שיתקיים דיון נוסף יש לאפשר למבקשת להציג אסמכתאות בעניין זה. כמו כן, הבקשה לביטול העיקול אינה מציעה חלופות. בית המשפט קמא קבע, כי על המשיבה להבהיר מתי יצא המצהיר לחו"ל ולמי מסר הודעה על כך, והורה להעביר את הדיון לבית המשפט באשדוד ולקבוע דיון דחוף בבקשה, כיון שלמבקשת זכות לחקור את המצהיר. כן נקבע כי המבקשת תוכל להגיש בקשה נוספת ולהציע בה חלופות או ערובות מתאימות לצורך ביטול העיקולים.

החלטה זו היא הבסיס להגשת בקשת רשות הערעור שבפני.

המבקשת טוענת, כי ההחלטה לקבוע מועד אחר לדיון עומדת בניגוד להוראות תקנה 522(ג) לתקנות סדר הדין, לפיה אי התייצבות מצהיר משמעה כי תצהירו לא ישמש ראיה אלא ברשות מיוחדת מאת בית המשפט; מאחר שרשות מעין זו לא התבקשה ואף לא ניתנה, לא ניתן היה לקיים דיון בבקשה ללא חקירת המצהיר. לטעמה, לצורך מתן הצו הזמני היה על המשיבה להוכיח בראיות של ממש את גובה השומה ואת החשש מסיכול גביית המס ומאחר והמצהיר לא טרח להתייצב היא לא עשתה כן. קיום הצו הזמני כעת, יש בו כדי לגרום לחיסול עסקיה של המבקשת, בנסיבות בהן למבקשת אין אפשרות של ממש להתגונן נגד הצו, מאחר והדיון לא נקבע תוך שבעה ימים, כנדרש וגם כאשר התקיים - נערך ללא התייצבות המצהיר.

דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי קבלת תשובה.

אכן, אין דעתי נוחה מאופן התנהלות הדיון בבקשה בבית המשפט קמא. מבלי להידרש לשאלת האם תקנות סדר הדין האזרחי חלות כאשר העיקול מוטל מכח סעיף 112א לחוק המע"מ, לא יכולה להיות מחלוקת שכאשרמוגשת בקשה לביטול עיקול בה מפורטת הדחיפות בדיון בבקשה, יש לקבוע הדיון על פי אמת המידה של תקנות סדר הדין האזרחי, גם אם מדובר בתקופת הפגרה. למרבה הצער, לא כך נעשה בעניין זה, כאשר הבקשה – אשר הוגשה ביום 11.8.16 – נקבעה לדיון ליום 4.9.16, וזאת על אף בקשות רבות בעניין זה שהוגשו על ידי המבקשת.