רע"א 4837/14-יואב ואבנר אסולין - פלאפל אסולין 2003 בע"מ ואלעזר פרברי

1.        פלאפל אסולין על המדוֹכה. עדיין. נדרשתי לפרטי גלגולו של סכסוך זה בערכאות השונות בהחלטתי ברע"א 8113/13 יענקלה נ. סחר בע"מ נ' יואב אסולין (8.1.2014) (להלן: "הבקשה הקודמת"), ולענייננו אין צורך לחזור על פירוט הדברים. בקצירת האומר אזכיר כי בין הצדדים קיים סכסוך רב-שנים על הזכויות בסימני המסחר מס' 171173-171174 (להלן: "סימני המסחר") הנושאים את השם "פלאפל אסולין". תורף המחלוקת הוא בשאלה האם בדין העבירה המשיבה 1, בה שולט כיום המשיב 2 ואשר המבקשים מהווים בה מיעוט בעלי המניות (להלן: "פלאפל אסולין בע"מ"), את הבעלות בסימני המסחר לידיו של המשיב 2 ולחברה אחרת בבעלותו, יענקלה נ. סחר בע"מ (להלן: "יענקלה סחר"), ובידי מי נותרה זכות השימוש הבלעדית בסימני המסחר.

2.        סימני המסחר נרשמו בשנת 2005 על שמו של המשיב 2. בעקבות בקשת המבקשים החליט רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ביום 8.11.2012 כי יש למחוק את סימני המסחר מהמרשם. בעקבות זאת קבע בית המשפט המחוזי ביום 27.10.2013, בהחלטה מושא הבקשה הקודמת, כי זכות השימוש הבלעדית בסימני המסחר שניתנה למשיבה 1 איננה זכות עבִירה, וכי לא ניתן להעבירהּ למשיב וליענקלה סחר. כמו כן ניתן בגדר החלטה זו צו מניעה זמני האוסר על המשיב ועל יענקלה סחר לעשות שימוש בסימני המסחר. בעקבות החלטתי על דחיית הבקשה הקודמת נותר צו זה בעינו.

3.        אחר הדברים האלה הגישו המשיבים ביום 19.12.2013 כתב תביעה נגד המבקשים לבית המשפט המחוזי (ת"א 39666-12-13), בגדרו התבקש צו מניעה קבוע גם כלפי המבקשים נגד השימוש בסימני המסחר הלא רשומים, בטענה כי זכות השימוש הבלעדית בהם מוקנית מכוח הסכם למשיבה 1. במקביל להגשת כתב התביעה הגישו המשיבים גם בקשה דחופה לצו מניעה זמני שיאסור את השימוש בסימני המסחר עד להכרעה בתיק העיקרי.

4.        המבקשים הגישו תגובה לבקשה, ואולם בניגוד להחלטת בית המשפט המחוזי המציאו את תגובתם למשיבים רק ערב הדיון שנקבע ליום 20.1.2014. לאור האמור נדחה הדיון לגוף הבקשה ליום 10.2.2014 (לאחר הגשת בקשה להארכת מועד שהתקבלה). דא עקא, המבקשים נמנעו מלהגיש כתב הגנה בתיק העיקרי, לטענתם מפאת תקלה משרדית, ולפיכך נתן בית המשפט המחוזי ביום 3.2.2014 פסק דין בהעדר הגנה לטובת המשיבים. בנסיבות אלו התייתר הדיון בבקשה לסעד זמני.

5.        המבקשים הגישו בקשה נוספת לביטול פסק הדין בהעדר הגנה. לאחר קבלת תגובת המשיבים, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה. בהחלטתו קבע בית המשפט כי כתנאי לביטול פסק הדין ינתן צו זמני ולפיו נאסר על המבקשים לעשות שימוש בסימני המסחר. כמו כן נקבע תנאי נוסף לפיו על המבקשים להפקיד ערובה להוצאות ההליך בסך של 10,000 ₪. בית המשפט ציין כי לא מצא לנכון בשלב זה להתנות את ביטול פסק הדין בפסיקת הוצאות ובתשלומן בפועל, וכי דבר זה ישקל בהמשך.

6.        נגד החלטה זו הוגשה הבקשה שלפני, וליתר דיוק – נגד מתן הסעד הזמני שביקשו המשיבים כתנאי לביטול פסק הדין בהעדר הגנה. המבקשים טוענים כי התניית ביטול פסק הדין במתן סעד זמני בלא שנשמעו טענות הצדדים לגוף העניין חוטאת לאמור בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). זו לשון התקנה:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים...".

7.        לטענת המבקשים, האמור בתקנה אינו מקנה סמכות לבית המשפט להתנות את ביטול פסק הדין בתנאים שאינם ממין העניין, כגון תנאי זה. כמו כן הם טוענים כי הדבר פוגע קשות בזכויותיהם המהותיות והדיוניות בכל הנוגע לסעד הזמני שניתן, בוודאי כאשר בנוסף לסעד זה הם חויבו בהפקדת סכום כסף משמעותי כערובה להוצאות.