רע"א 47423-09-14 אסדי נ' ישראל

1.בפני בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט השלום בעכו, כבוד השופט א' בולוס, במסגרת ת"א 46186-07-14 מיום 31.07.14 ומיום 04.09.14, במסגרתן דחה בית משפט קמא את בקשת המבקש למתן צו תפיסת רכב מסוג מרצדס, שנת ייצור 2008, מספר רישוי- 7554425, (להלן: "הרכב").

2.במסגרת הבקשה אשר הוגשה בפני בית משפט קמא, טען המבקש, כי בינו ובין המשיב נחתם ביום 05.03.14 הסכם השכרת זכות ציבורית אשר הינה בבעלות המבקש. לטענת המבקש לא מילא המשיב אחר התחייבותו לשלם למבקש דמי שכירות עבור השכרת הזכות הציבורית ומכאן שהפר את תנאי ההסכם.

לטענת המבקש, משהפר המשיב את תנאי ההסכם זכאי הוא לפיצוי הכספי שנקבע בהסכם, דהיינו, קנס בסך של 5,000 ₪, מעבר לדמי השכירות, וכן לתשלום יומי בסך של 500 ₪ לכל יום בו מחזיק המשיב בזכות הציבורית. כן טען המבקש בכתב התביעה, כי המשיב אינו משלם דו"חות תעבורה, דמי שכירות ועוד.

המבקש טוען, כי המשיב ממשיך להחזיק שלא כדין בזכות הציבורית וכי אי מתן הצו יגדיל את נזקיו של המבקש שכן אם לא ייתפס הרכב יוכל המשיב להסתירו ולגרום למבקש לנזקים בלתי הפיכים.

3.בדיון שהתקיים בפני בית משפט קמא ביום 31.07.14 לא התייצב המשיב לדיון ואולם בית משפט קמא לא נעתר כאמור לבקשת המבקש למתן צו התפיסה במעמד צד אחד.

בית משפט קמא נימק בקשתו בנימוק, כי לא קיימת קורלציה בין הסעד הנתבע בתביעה לבין הסעד הזמני המבוקש ובכל מקרה הסעד המבוקש לא משרת את הסעד הכספי הנתבע בתביעה ואין בו כדי לשמר את הסטטוס הקיים.

עוד ציין בית משפט קמא כי הבעלים ברכב הוא המשיב והמבקש הינו הבעלים של רישיון ההפעלה ואף מטעם זה אין מקום להיעתר לסעד הזמני.

4.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, ובהתאם לסמכותי מכוח תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-198, (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), אני מוצאת, כי הבקשה אינה מצריכה תשובה ויש לדחותה.

5.הלכה היא, כי ערכאת הערעור תמעיט עד מאוד בהתערבותה בהחלטות הערכאה הדיונית בבקשות לסעדי ביניים זמניים ראה: רע"א 3954/98 חניית השלום השקעות בע"מ נ' מ.ס.י.פ בע"מ, [פרסום נבו], (15.11.98); רע"א 1181/97 קצף נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, [פרסום נבו], (15.05.97).