רע"א 4728-07-14 ליכט ואח' נ' בר לב ואח'

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופטת מ' בן ארי), מיום 2.6.14. בהחלטה הורה בית המשפט על מחיקת סעיפים, הן מתצהיר המשיבים (התובעים שם) הן מתצהירי המבקשים. למעשה, תצהיר העדות הראשית של המבקש נמחק כולו, מטעמים של חוסר רלוונטיות לכתב התביעה, או משום שמדובר בנושאים המחייבים הגשת חוות דעת מומחה אשר לא צורפה.

2.ההחלטה נושא הבקשה ניתנה במהלך קדם משפט בתביעה בסדר דין מקוצר, שהגישו המשיבים נגד המבקשים, לסכום של 1 מיליון ₪. עניינה של התביעה בהתחייבויות כספיות נטענות בקשר לחברה בשם "לב היהלום שבניקיון בע"מ", שבעלי המניות בה הם המבקשת 2 והמשיב 1.

המבקש 1 הוא אביה של המבקשת 2, והוא מנהל החברה מטעמה ומיופה כוחה. המשיב 2 הוא חמו של המשיב 1 (אבי אשתו), אשר על פי הנטען בכתב התביעה הלווה כסף למבקשים, לצורך השקעה בחברה.

3.בית משפט קמא קיים דיון קדם משפט ממושך בן מספר שעות, בעניין תצהירי עדויות ראשיות, שבמהלכו ניתנה לצדדים הזדמנות לטעון ולענות על שאלות בית משפט קמא בעניין התצהירים, ובסופו ניתנה ההחלטה.

4.בהחלטה נמחקו גם סעיפים שבהם טענו המבקשים טענת קיזוז. בית משפט קמא קבע כי אין מקום לטעון קיזוז, במסגרת טענת הגנה שהמשיב רוקן את החברה מנכסיה. נקבע כי המבקשים לא הניחו תשתית ראייתית מינימלית לטענת הקיזוז, אלא צרפו בליל של מאות מסמכים חשבונאיים, מבלי לתמוך אותם בחוות דעת מומחה. בכל מקרה טענה זו מקומה להתברר בבית המשפט המחוזי, בתביעה בין בעלי המניות בחברה או בתביעה נגזרת (סע' 54 בהחלטה). לפיכך גם לא התיר בית משפט קמא הזמנת עדים בעניין זה.

בית משפט קמא חייב את המבקשים בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 2,000 ₪, וקבע מועד להוכחות ולסיכומים על פה ליום 16.1.15.

5.המבקשים טוענים, בין השאר, כי בית משפט קמא הגיע לדיון קדם המשפט כאשר דעתו נעולה, ולא קיבל את כל תשובותיהם לשאלותיו. בית משפט קמא ביטל את תצהירי עדותם הראשית במחי יד, ולא התיר להם לתקנם. מדובר בהחלטה חריגה שאינה מידתית, אשר פוגעת בזכותם של המבקשים לניהול הליך הוגן.

לגופם של דברים המבקשים טוענים כי החלטת בית משפט קמא סותרת החלטה קודמת, מיום 8.11.10, שבה נקבע כי תצהיר המבקשים אשר צורף לבקשת רשות להתגונן ישמש כתב הגנה. בתצהיר העלו המבקשים טענת קיזוז ושגה בית משפט קמא משמחק את הסעיפים בתצהיר העוסקים בטענת הקיזוז ואף דחה בקשה להזמנת עדים בעניין זה.

המבקשים מוסיפים וטוענים, כי שגה בית משפט קמא בקביעתו שהיה עליהם לצרף חוות דעת מומחה, לתמיכה בטענותיהם באשר לחשבונות החברה והברחת כספים על ידי המשיב, בעוד המבקש שהוא חשב במקצועו, יכול להעיד מידיעתו האישית בנושא החשבונות.

אשר לחיובם בהוצאות לטובת אוצר המדינה, בסכום של 2,000 ₪, המבקשים טוענים כי בית משפט קמא לא נהג גזרה שווה בינם לבין המשיב 1 (התובע למטה), אשר מתצהירו נמחקו סעיפים והוא חויב בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 500 ₪ בלבד.

המשיבים מתנגדים לבקשה ותומכים בהחלטת בית משפט קמא על יסוד נימוקיה.

6.דין הבקשה להידחות, ולו משום שלאחר מתן החלטת בית משפט קמא נושא הבקשה, נמשך הדיון לפני בית משפט קמא ובסיומו ניתנה החלטה נוספת, אשר התירה למבקשים הגשת תצהיר עדות ראשית מתוקן, ולמעשה ביטלה את ההחלטה הקודמת בעניין זה.