רע"א 47260-12-14 מזרחי נ' "הפול"-המאגר הישראלי לביטוח בע"מ

המבקש הגיש בקשה לפטור מהפקדת ערבון בבקשת רשות ערעור שהגיש על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא (כב. הש. בן ארי) מיום 20.11.14, במסגרתה נעתר בית המשפט לבקשת המשיבה להבאת ראיות לסתור לקביעת המל"ל, לעניין נכותו הרפואית של המבקש כתוצאה מתאונת דרכים מיום 3.8.05.

לחילופין, עותר המבקש למתן הודעת קיזוז לפיה אם וככל שיפסקו כנגדו פיצויים אלו יקוזזו מסך הפיצוי המגיע לו בסופו של ההליך.

המשיבה מתנגדת בתגובתה לבקשה, בטענה כי סיכויי בקשת רשות הערעור קלושים וכן בשל העדר פירוט מלא אודות מצבו הכלכלי של המבקש. המשיבה אף מתנגדת לבקשת הקיזוז, בטענה כי ייתכן ובסופו של ההליך, הפיצויים שייפסקו, ככל שיפסקו ייבלעו בתגמולי המל"ל, ולא יוותרו פיצויים מהם ניתן יהיה לקזז את סכום הערבון.

***

1. כללו של דבר הוא כי על המבקש רשות לערער על החלטה של בית משפט קמא להפקיד ערבון להבטחת הוצאותיו של המשיב בערעור (תקנה 404 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

הובהר בפסיקה כי העירבון "נועד להגן על אינטרס פרטני של בעל הדין שכנגד מפני חסרון כיס, טרדה, ואובדן זמן ומפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות ... להבטחת הוצאותיו בגין גרירתו להליך ערעורי שכשל" (רע"א 8998/08 AL ZAFAR GENERAL CONTRACTING נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.11.08); וראו גם בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.07); בש"א 09\9998 חיים ונדר ז"ל נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.09)) .

המבקש פְּטוֹר מחובה זו נדרש להוכיח כי מצבו הכלכלי מצדיק זאת וכי יש סיכוי לערעורו (בש"א 4747/05 ראובן פלד לעבודות בניין בע"מ נ' בית הארחה מעלה החמשה (2005); רע"א 5885/07 פואד ערטול נ' חממה מאיר סחר (1996) בע"מ (2007)).

2.הכנסתו של המבקש מפנסיה ותגמולי מל"ל הינה כ - 13,500 ₪ והוא מוכיח זאת בדף פירוט החשבון הבנקאי שצורךף על ידו. מאידך לטענתו הוצאות התא המשפחתי עולות לסך של כ – 16,000 ₪ ואולם המבקש לא צירף אסמכתאות לעניין זה ונראה כי יש הגזמה בשיעור ההוצאות המפורט על ידו.

כך גם המבקש לא צירף פירוט חסכונות ופקדונות כנדרש.

3. על אף הנטען לא שוכנעתי כי בנדון אין ביכולתו של המבקש לגייס סך של 5000 ₪ בגין הערבון הנדרש. המבקש לא פירט, כדרישת הפסיקה, מה עשה לצורך הסכמת סך הערבון הנדרש (וראה לעניין זה - ע"א 11\7648 שלומי נהון נ' עו"ד גילגודרייך (2011); בש"א 4283/90 משה תילה כהן נ' חנה תילה כהן ואח' (13.12.90)).

המבקש עצמו טוען כי יתרת החובה בחשבון הבנק שלו הינה כ – 3500 ₪ בלבד ואם כן לא נראה כי הבנק לא יאשר לו חריגה נוספת של 5000 ₪ (וראה דף פרטי אשראי שצורף על ידו המלמד על אשראי בשיעור של 25,000 ₪).