רע"א 46575-10-14 ביינסאי נ' שרותים חברתיים קריית גת ואח'

המבקשת הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע תביעה כספית על סך 450,000 ₪ נגד המשיבה, בגין הנזקים שנגרמו לה ולילדיה, לטענתה, כתוצאה מהוצאתם מחזקתה על ידי המשיבה, שלא כדין וללא הצדק סביר.

אל כתב התביעה צירפה המבקשת בקשה לפטור מתשלום האגרה הקבועה לתובענה מסוג זה בטענה לחיסרון כיס.

ביום 1/8/14, דחה בית המשפט קמא (כב' השופט מ. הולצמן) את הבקשה לפטור מאגרה מן הטעם ש"לנתבעת (למבקשת – י.א.) פיקדון כספי בסך של עשרות אלפי ש"ח בחשבונה בבנק לאומי לישראל בע"מ, ודי בכך, לטעמי, לדחות את הבקשה... מעבר לכך, המבקשת לא פירטה לגבי שכר טרחתו של בא כוחה, והמקור לתשלומו, ולא ניתן הסבר מדוע יש מקום, בנסיבות העניין, להעדיף תשלום חיובים כספיים בשל נשייה פרטית על פני תשלום לקופה הציבורית... באשר לסיכויי התביעה, ועד כמה שהדברים נראים בשלב מוקדם זה של ההליך ... התרשמותי הינה כי סיכויי הצלחתה אינם גבוהים".

ביום 17/8/14, הגישה המבקשת לבית המשפט קמא בקשת הבהרה (לעניין הפיקדון הכספי שצוין בהחלטתו של בית המשפט קמא) ועיון מחדש בהחלטתו זו, וביום 18/8/14 שב בית המשפט קמא ודחה את הבקשה מן הטעם שהיא אינה מעלה טעם סביר המצדיק מתן הפטור המבוקש, אולם אפשר למבקשת לשלם את סכום האגרה שנקבע בשלושה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כשמועד התשלום הראשון נקבע ליום 10/9/14.

בטרם הגיע מועד התשלום הראשון, הגישה המבקשת לבית המשפט קמא (ביום 2/9/14) "בקשה נוספת בדחילו ורחימו" לפטור מאגרה בטענה שלא עלה בידיה של המבקשת לגייס את סכום האגרה היות ואין ברשותה כספים נזילים וכי על חשבון הבנק שלה הוטל עיקול.

ביום 4/9/14 שב ודחה בית המשפט קמא את הבקשה הנוספת לפטור מן הטעם ש"...לא ברור מהו ההליך הדיוני אשר במסגרתו הוגשה בקשה זו... בית המשפט אינו יושב כעראת ערעור על החלטותיו".

ביום 10/9/14 – המועד שנקבע לתשלום הראשון – הגישה המבקשת בקשה לדחיית מועד ביצוע התשלום, וביום 14/9/14 נעתר בית המשפט קמא לבקשה ודחה את מועד התשלום הראשון עד ליום 10/10/14.

על אף כל זאת, שבה המבקשת והגישה לבית המשפט קמא (ביום 18/9/14), באופן עצמאי (חרף היותה מיוצגת בהליך קמא), בקשה לפטור מאגרה. בו ביום (18/9/14) דחה בית המשפט קמא את הבקשה "בשים לב להחלטות קודמות בעניין הנדון".

נגד החלטה זו מוגשת בקשת הרשות לערער שבפני.

לטענת המבקשת שגה בית המשפט קמא משדחה בקשתה לפטור מאגרה על אף שהצהירה שאין ביכולתה לעמוד בתשלום האגרה שנקבעה בעוד שלטענתה, סיכויי תביעתה גבוהים מאוד.