רע"א 46125-02-15 עזאיזה ואח' נ' יוסף

1.בבקשה שבכותרת מלין ב"כ המבקשים כנגד החלטת בימ"ש קמא (כב' השופטת עירית הוד, בימ"ש השלום בנצרת) מיום 8/2/2015 (להלן: "ההחלטה") במסגרתה נעתר בימ"ש קמא לבקשת המשיבים לביטול פסק דין שניתן ביום 26/1/2015 (להלן: "פסק הדין").

2.לאחר עיון ובחינה אני רואה לדחות את הבקשה, זאת ללא צורך בקבלת תגובה.

3.פסק הדין, בניגוד לטענות המבקשים, הינו אכן בבחינת פסק דין שניתן בהעדר (לענייננו בהעדרו של ב"כ המשיבים) וככזה בחן בימ"ש קמא וכדין את הבקשה לביטולו.

4.כפי שקבע בימ"ש קמא, הדיון ביום 26/1/2015 אשר היה קבוע להוכחות – לחקירת המומחה, נדחה לשעה 13:00 בשל האילוצים אותם פירט בימ"ש קמא ועניינם מחדלים כאלה ואחרים בזימון המומחה.

לאור דחיית הדיון כאמור נעתר בימ"ש קמא לבקשת ב"כ המשיבים, שהתייצב בשעת הדיון המקורית, להשתחרר ולשוב בשעה היעודה וכפי שנקבעה כמפורט.

בהתאם, גם לא דבק מחדל באי התייצבות ב"כ המשיבים לדיון שקיימו הצדדים האחרים להליך, מוקדם לשעת הדיון הנדחית, ובמסגרתו גיבשו את ההסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין.

כאן המקום גם להפנות להצהרות ב"כ התובע בפני בימ"ש קמא עובר למתן פסק הדין בישיבת יום 26/1/2015 הנ"ל ולפיה ב"כ המשיבים נעדר וכי הוא מתחייב להשיג את הסכמתו להסדר, תוך הנחה שלא יתנגד.

5.אשר על כן אכן נפל פגם בפסק הדין, עת שניתן שלא על דעת ובהעדר ב"כ המשיבים שהינם צד להליך העיקרי, כפי שהונח עת אישר בימ"ש קמא את ההסכמות החלקיות. בהתאם הכרח היה לבטל את פסק הדין כפי שקבע בימ"ש קמא, לבקשת המשיבים.

6.טענות המבקשים לגוף התביעה לפירוק השיתוף, להצעות החלוקה במסגרתה ומשקל התנגדויותיהם של המשיבים לגופן, אינם רלבנטיים לענייננו, כשבאלו, ממשיות ככל שיהיו, אין כדי לרפא את הפגמים אליהם הפנה בימ"ש קמא וכמצדיקים את ביטול פסק הדין.