רע"א 44738-12-15 נ' אברמוב ואח'

בפניי בקשת רשות לערער.

1. עניינה של בקשת הרשות לערער בהחלטת בית משפט קמא (כב' השופטת ד' פיינשטיין, 22.11.15), בה נדחו בקשות לגילוי מסמכים, פרטים נוספים ושאלונים, בנימוק כי הן אינן רלוונטיות למחלוקות בתיק; מכבידות על הנתבעים; ואין בהן כדי לסייע בבירור האמת או בהכרעה בפלוגתאות בתיק.

2. בפי המבקשת מספר טענות. אדון בהן להלן.

3. המבקשת טוענת, כי המשיבים התחמקו כולם ממענה על השאלה הראשונה המופיעה בדרישה למתן פרטים נוספים. נטען כי מדובר בדרישה עניינית לחלוטין העשויה לסייע בהבנת עמדתם של המשיבים. דין טענה זו להידחות. המדובר בשאלה שעניינה סתירה נטענת בין שני סעיפים בכתב הגנה, בגדרה נתבקשו המשיבים להסביר כיצד מתיישבות הטענות האמורות. עקרונית, שאלה מסוג זה עשויה לשרת את המטרות העיקריות של הליך הפרטים הנוספים, שהן צמצום והבהרה (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעמודים 370, 372). עם זאת, במקרה זה, מקריאת כתב ההגנה, על רקע כתב התביעה (סעיפים 28, 74 לכתב ההגנה) לא עולה כי מדובר בסתירה, העשויה להצדיק בקשה לפרטים נוספים. אוסיף, כי מן החומר שבפניי עולה כי חלק מן הנתבעים השיב לשאלה האמורה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כל עילה להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא לעניין זה.

4. עוד טוענת המבקשת, כי המשיבה 8, גב' ספרן לא ענתה לדרישה לגילוי מסמכים ספציפי, בנוגע להסכם המכר הנטען בסעיף 10 לכתב הגנה שהגישה, והתעלמה מהדרישה למתן פרטים נוספים. בכל הנוגע לדרישה לגילוי המסמך הספציפי, לא מצאתי עילה להתערבות בהחלטת בית משפט קמא. גם על פי המבחנים המרחיבים הנוהגים בסוגיית הרלוונטיות בשלב זה של ההתדיינות, ספק רב אם המסמך רלוונטי לשאלות שבמחלוקת בין הצדדים, הגם שלא נעלם מעיני כי נתבעים אחרים צירפו מסמכים דומים לבקשת המבקשת.

5. אשר לדרישה לפרטים נוספים, עולה מן החומר שבפניי, כי זו כוונה לסעיפים 32 ו – 62 לכתב ההגנה, בהם המשיבה 8 מסרה כי קיימה במלואו את הסכם שכר הטרחה השני, ושלמה את מלוא שכר הטרחה בהתאם להסכמים שנחתמו עמה. לעניין זה, בקשה לפרטים נוספים, שיבהירו באיזה אופן מולאו ההסכמים, על פי הטענה, היא לגיטימית ורלוונטית, על פי אמות המידה הנזכרות לעיל. לעניין זה, יש מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא, גם על פי ההלכה הכללית לפיה נטייתה של ערכאת ערעור היא לא להתערב בעניינים דיוניים המסורים לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.

6. התוצאה של כל האמור היא, כי דין בקשת הרשות לערער להתקבל בחלקה, בכל הנוגע לאמור בפסקה 5 לעיל. לעניין זה, אני עושה שימוש בסמכות הנתונה לי מכוח תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (באין התנגדות לעניין זה מאת המשיבים), דן בבקשה כבערעור, ומקבל את הערעור. המשיבה 8 תקיים את הדרישה לפרטים נוספים בעניין הנזכר בפסקה 5 לעיל עד ליום 2.3.16.

7. שאר חלקיה של בקשת הרשות לערער נדחים בזה.

8. אשר להוצאות. בית משפט קמא השית על המבקשת הוצאות בסך של 3,500 ₪ בגין בקשתה. בשים לב לתוצאה אליה הגעתי לעיל, יש להפחית סכום זה, ולהעמידו על סך של 2,500 ₪. בשים לב למכלול הקביעות לעיל, איני עושה צו להוצאות בבקשה שבפניי.

ניתנה היום, ח' אדר א' תשע"ו, 17 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.