רע"א 4405/15 SHAHEEN LIL-MANTOGAL AL GHIZIEH ואח' נ' MARINA FOR GENERAL TRADING ואח'

           בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט א' יעקב) בה נדחתה בקשת המבקשים לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

1. בחודש ינואר 2014 הגישו המשיבים לבית המשפט המחוזי תביעה נגד המבקשות, חברות מזון, בעילות של גניבת עין והטעיה, בה נטען, בין היתר, כי המבקשות מפיצות מוצרי מזון תחת המותג "Medmarin" הדומה למותג "Marina" של מוצרי המזון שמפיצים המשיבים. משכך, עתרו המשיבים למתן צו מניעה קבוע שיאסור על המבקשות לייצר ולשווק מוצרים תחת המותג "Marina", או הכוללים סימן הדומה לו גרפית או בשם הדומה לו כדי להטעות, לרבות תחת השם "Medmarin". כן עתרו המשיבים לפיצוי בסך 100,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. לאחר הגשת התביעה הגישו המשיבים בקשה לצו מניעה זמני להקפאת משלוח של המוצרים שנטען לגביהם כי הם מפרים את זכויותיהם במותג. ביום 10.2.2014 קיים בית המשפט המחוזי דיון בבקשה ומשהמבקשות לא התייצבו לדיון, ניתן צו מניעה זמני כמבוקש ובית המשפט קבע מועד לקדם משפט ליום 26.3.2014.

2. המבקשות הגישו מצידן בקשה לביטול הסעד הזמני וכן כתב הגנה, אך מספר שעות לפני קדם המשפט שנקבע הגישו בקשה לדחות את מועד הדיון בציינן כי מועד הדיון נודע לבא-כוחן באקראי וכי לא קיבלו הזמנה או הודעה עליו. לאחר קבלת תגובת המשיבים, קבע בית המשפט כי "תינתן החלטה בפרוטוקול". אף שבקשתן לדחיית מועד הדיון לא נתקבלה, לא התייצבו המבקשות לדיון והמשיבים ביקשו מבית המשפט ליתן פסק דין במעמד צד אחד. בית המשפט קיבל את הבקשה בקובעו כי מהודעת דואר אלקטרוני שהציג בא-כוח המשיבים עולה שבא-כוח המבקשות ידע על מועד הדיון וזאת בניגוד לדברים שנכתבו בבקשה לדחיית מועד הדיון אשר לכאורה "אינם אמת", ועל-כן יש מקום למתן פסק הדין כמבוקש.

3. המבקשות הגישו בקשה לביטול פסק הדין אשר נתמכה בתצהיריהם של מאג'ד שאהין, מנהל המבקשת 1 (להלן: מאג'ד) ושל ראיד שאהין, מנהל המבקשת 2 (להלן: ראיד) אשר אומתו על-ידי עו"ד ג'ריס אליאס דחדולי (להלן: עו"ד דחדולי) וכן בתצהירים של בא-כוחן, עו"ד נידאל סיאגה (להלן: עו"ד סיאגה) ועמיל המכס שלהן. לאחר שקיים דיון בבקשה ביום 23.6.2014 ודיון נוסף ביום 3.12.2014 במהלכו אף נחקרו עו"ד דחדולי ועו"ד סיאגה, דחה אותה בית המשפט ביום 25.2.2015. בפתח הדברים ציין בית המשפט כי טרם בחינת טענות המבקשות לגופן, יש לבחון האם הבקשה שבפניו הוגשה כדין וציין כי עיון בתצהיריהם של מאג'ד וראיד מלמד כי בעמוד בו מופיעה חתימתם אין כל תוכן, והשוואת העמוד עליו חתום מאג'ד לעמוד עם חתימתו בתצהיר שצורף לבקשה לביטול הסעד הזמני, מלמדת כי מדובר באותה חתימה ובאותו עמוד אשר נעשה בו שימוש בשני התצהירים. בית המשפט ציין בהקשר זה כי אף שהמבקשות הצהירו כי יעבירו את התצהירים המקוריים לעיון בין המשפט הדבר לא נעשה וכי אין נדרשת לו חוות דעת גרפולוגית על מנת להגיע למסקנה בדבר הזיוף, לאחר שמנה את הסימנים המעידים על כך. בית המשפט קבע, אפוא, כי תצהירו של מאג'ד זויף ככל הנראה על-ידי בא-כוח המבקשות, וכי המבקשות "הגדישו את הסאה ... פנו לבית המשפט בחוסר תום לב תוך עשיית מעשה זיוף ומתוך כוונה להטעות את בית המשפט ... [ו]המנסה להטעות את בית המשפט על ידי מעשה זיוף בוטה אינו זכאי לסעד". על כן, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לביטול פסק הדין וחייב את המבקשות בהוצאות המשיבים בסך של 7,500 ש"ח.

4. מכאן הבקשה שלפניי בה טוענות המבקשות כי בית המשפט לא נדרש לטענותיהן לעניין הסיבה לאי התייצבותן לדיון ולסיכויי הגנתן. בהקשר זה הן טוענות כי עו"ד סיאגה, אשר אינו מייצג אותן כעת, לא ידע על מועד הדיון וכי יש להן טענות הגנה כבדות משקל כנגד תביעת המשיבים. עוד נטען כי שגה בית המשפט בקובעו כי תצהירו של מאג'ד זויף תוך התעלמות מן העדויות שנשמעו בפניו בעת הדיון בבקשה ומהכחשת כל המעורבים בעניין ולגישתן לא היה מקום לקבוע ממצאים בטענת הזיוף מבלי להידרש לחוות דעת גרפולוג.

           להשלמת התמונה יצוין כי טרם הגשת הבקשה דנן הגישו המבקשות לבית משפט זה ערעור על פסק הדין (ע"א 2568/15) וכן בקשה לעיכוב ביצוע, אשר נדחתה בהחלטה מיום 6.7.2015 (השופט מ' מזוז).

5. המשיבים מצידם סומכים ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי ושבים ומפנים לפרטים שונים בתצהירו של מאג'ד המלמדים כי זויף. עוד נטען כי המבקשות אינן חולקות על כך שקיבלו לידיהן את כתב התביעה ובא-כוחן דאז, עו"ד סיאגה, אף יצר קשר עם בא-כוח המשיבים ועודכן לגבי מועד הדיון שאת דחייתו ביקש.

6. כפי שנפסק לא אחת, כאשר לא בוצעה המצאה כדין לבעל הדין אשר נגדו ניתן פסק-דין במעמד צד אחד, מדובר בפסק דין פגום מעיקרו הטעון ביטול מחובת הצדק ואילו במקרים אחרים שבהם מתבקש ביטול של פסק-דין שניתן במעמד צד אחד בלא שיש עילה לבטלו מחובת הצדק, על המבקש להראות כי סיכויי ההגנה (או התביעה, לפי העניין) טובים וכן עליו להצביע על סיבה המניחה את הדעת למחדלו הדיוני (רע"א 9565/09 מרגוליס נ' גנץ, פסקה 8 (10.8.2010); יואל זוסמן סדר הדין האזרחי 740-738 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 678-675 (מהדורה 11, 2013) (להלן: גורן)). עוד נפסק כי, ככלל, יינתן משקל רב יותר לסיכויי ההגנה, אך ייתכנו מקרים בהם יימצא כי התנהלותו של בעל הדין מאפילה על סיכויי הגנתו (רע"א 706/15 המועצה המקומית באר יעקב נ' עו"ד מרדכי שלו, פסקה 7 (22.4.2015) והאסמכתאות שם; רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור, פסקה 3 (2.6.2015); גורן, שם).

7. בפסק דינו מיום 26.3.2015 קבע בית המשפט המחוזי כי ההזמנה לדיון שנערך ביום 26.3.2014 הומצאה כדין לבא-כוח המבקשות דאז, עו"ד סיאגה, ולא ראיתי מקום להתערב במסקנתו זו (ראו התכתבויות דואר אלקטרוני מיום 16.2.2014 ומיום 24.2.2014 מש/2 ו-מש/ח). משכך, אין עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק.