רע"א 43432-01-17 ליניק ואח' נ' ליניק

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון מיום 26.12.16 (כב' הרשמת הבכירה ר' ארד) אשר דחה את בקשת המבקשים לסילוק תביעת המשיב על הסף.

2.בקצרה יפורט כי המשיב (הוא התובע בבימ"ש קמא) הגיש תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין כנגד המבקשים (הם הנתבעים) בבימ"ש קמא. על פי הנטען בכתב התביעה, הצדדים הינם אחים ובעלי זכויות החכירה במקרקעין הידועים כחלקה 555 בגוש 6711 הנמצאים ביהוד-מונוסון. בשנת 2005 נחתם בין הצדדים "הסכם שיתוף" לפיו התחייבו הצדדים, בין היתר, שלא להעביר את המקרקעין לצד ג' וזאת לתקופה של חמש שנים מיום חתימת ההסכם, וכן הוסכם שכל צד להסכם לא ידרוש את פירוק השיתוף במקרקעין בתקופה של חמש שנים מיום החתימה על ההסכם, אלא לאחר שניתן לכל אחד מהצדדים שהות של ששה חודשים לקנות את זכויותיו (להלן "הסכם השיתוף").

המשיב טען כי חלפו למעלה מ-5 שנים מיום חתימת הסכם השיתוף, ולפיכך עתר לפירוק השיתוף במקרקעין, וזאת לאחר שהמבקשים סירבו לרכוש את זכויותיו במקרקעין בהתאם לחוות הדעת מטעמו.

המבקשים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף מן הטעם כי התביעה הוגשה בטרם זמנה וכי יש לפעול עפ"י הוראות הסכם השיתוף. לאחר קבלת התגובות לבקשה, דחה בימ"ש קמא, כאמור, את הבקשה תוך שנקבע כי הטענה לפיה התביעה מוקדמת טעונה בירור נוכח הוראת סעיף 37(ב) לחוק המקרקעין תשכ"ט-1979.

3.לטענת המבקשים שגה בימ"ש קמא עת דחה את בקשתם. לטענתם, בתמצית, ההחלטה אינה מנומקת; ההחלטה מבוססת על טענות שלא נטענו בכתב התביעה; המשיב לא העלה במסגרת כתב תביעתו את הטענה בדבר תניה מגבילה; בהסכם השיתוף נקבע כי קודם להגשת תביעה לפירוק שיתוף וכתנאי להגשתה, תינתן למבקשים שהות של 6 חודשים לרכוש את חלקו של המשיב; ניתנה למבקשים זכות קדימה לרכוש את חלקו של המשיב; לא מונה שמאי מוסכם כאמור בהסכם השיתוף.

4.דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד.

החלטת בית משפט קמא הדוחה בקשה לסילוק על הסף, הינה החלטה דיונית הנוגעת לאופן ניהול הדיון, וכלל הוא שאין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות מסוג זה. ביהמ"ש העליון החיל כלל זה ביתר שאת במקרים בהם מדובר בהחלטה שמשמעותה המשך בירור ההליך לגופו, כפי שבעניינינו (ר' רע"א 9070/11 אייזיקוביץ נ' קלוגר, מיום 16.01.12).

כמו כן נקבע כי התערבות ערכאת הערעור בהחלטה הדוחה בקשה לסילוק על הסף שמורה למקרים חריגים ונדירים "כגון כאשר ניהול ההליך ישפיע באופן בלתי הפיך על זכויות הצדדים, כאשר קיים חשש ממשי לניהול הליך סרק וכאשר ניכר כי הערכאה הדיונית טעתה טעות ברורה" (ר' רע"א 8834-15 אפלייד מטריאלס נ' צבי להט, מיום 03.03.16).

לא מצאתי כי המקרה שלפני נכנס לגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור. ודוק, טענותיהם של המבקשים הועלו בפני בימ"ש קמא ובהחלטתו, כאמור, נדחו, תוך שנקבע כי יש לברר את טענות הצדדים לגופן. בצדק קבע ביהמ"ש כי טענת המבקשים לפיה התביעה הוגשה בשלב מוקדם וטרם התמלאו התנאים, טעונה בירור נוכח הוראת סעיף 37(ב) לחוק המקרקעין תשכ"ט-1969, ובפרט כאשר בהסכם השיתוף הוסכם על תקופה של 5 שנים שבהם לא תוגש תביעה לפירוק שיתוף, ונראה, לכאורה, כי חלפה תקופה זו.

אם אין די בכך, בין הצדדים ניטשת גם מחלוקת עובדתית - לטענת המשיב הוא ביקש לפעול בהתאם להסכם השיתוף והציע למבקשים לרכוש את חלקו אך הם סירבו. המבקשים טענו שלא כך הדבר, וממילא המשיב לא פעל בהתאם להסכם השיתוף. גם נוכח מחלוקת עובדתית זו אין להורות על סילוק התביעה על הסף.