רע"א 43036-03-15

1.בפני בקשתו של בנק הפועלים לרשות לערער על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת ע. קויפמן) מיום 16/3/15 ובה נדחתה בקשת הבנק לדחות על הסף את תביעת המשיבים נגדו.

לטענת הבנק המבקש, תביעת המשיבים התיישנה.

2.תמצית העובדות הנדרשת הינה כדלהלן.

כתב התביעה המקורי הוגש עוד ביום 10/1/2011 – ובו נתבע הבנק על ידי מר יצחק אסייג למתן חשבונות בדבר הרשומות והפעולות שנעשו בחשבונה של המנוחה מרים אסייג ז"ל שנפטרה בשנת 2003, וכאשר לטענת התובע, אחיה, הוא היה מיופה הכוח בחשבונה.

בכתב ההגנה טען הבנק כי הפעילות בחשבון הופסקה עוד ב- 1992 וכי אין להיזקק כלל לתביעה אלא אם תוגש על ידי יורשי המנוחה.

באפריל 2013 הורה בית המשפט קמא על תיקון כתב התביעה על דרך צירוף יורשי המנוחה כתובעים.

כתב התביעה תוקן בהתאם והתובעים החדשים הינם המשיבים דנן, בניה של המנוחה.

בעקבות כך מסר הבנק לתובעים את דפי החשבון וביקש את בית המשפט למחוק את התביעה לאור מיצוי הסעד בדרך מתן החשבונות.

בנוסף טען הבנק להתיישנות.

בהחלטה מפורטת מיום 27/8/2014, דחה בית המשפט קמא את בקשת הבנק למחיקת התביעה.

נקבע, כי טענת ההתיישנות לא הועלתה בכתב ההגנה (שהוגש עוד בראשית 2011).

יצויין , כי הבנק גם לא הגיש כתב הגנה מתוקן בעקבות תיקון כתב התביעה האמור לעיל.

עוד נקבע באותה החלטה (מיום 27/8/14) כי מערכת היחסים שבין הבנק ללקוחו (ובענייננו – יורשי הלקוח) מקימה את זכות הלקוח לקבלת חשבונות – ועל כן יש לפנות לשלב הבירור השני בתובענה מעין זו.

לאמור, הוכחת זכותו של הלקוח כי קמה לו זכות התביעה.

בית המשפט קמא הוסיף והורה באותה החלטה כי על המשיבים לנקוב בסכום תביעתם, ולו המשוער, כהוראת תקנה 16(ב) לתקסד"א ולשלם האגרה בהתאם.