רע"א 42653-12-14 שטיינברג ואח' נ' יצחקי ואח'

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת י' בלכר) מיום 16.12.14, בה נדחתה בקשת המבקשים לפיצול סעדים בנימוק: "מדובר בעניין המהווה חלק בלתי נפרד מהמחלוקת בין הצדדים. אני מפנה למשל לסעיף 33 לכתב התביעה המתוקן. אין הצדקה שבדין לפיצול המבוקש"

2.בין המבקשים למשיבים נחתם הסכם מכר, במסגרתו מכרו המשיבים למבקשים בית צמוד קרקע בעיר שוהם. המבקשים הגישו בבימ"ש קמא כתב תביעה כספית ולמתן צו עשה נגד המשיבים, ע"ס 700,000 ₪, לפיצוי בגין נזקים שנגרמו להם עקב הפרת הסכר המכר, ליקויי בנייה בממכר וירידת ערך הממכר עקב חריגות בנייה והצורך להריסתם והשבת המצב לקדמותו (סעיפים 45-51 בכתב התביעה המתוקן מיום 3.7.14).

המבקשים ביקשו היתר לפיצול סעדים על מנת "לשמור על זכותם להגיש תביעה עתידית לנזקים נוספים שיגרמו להם, לרבות בקשר לאותן חריגות בניה" (סעיף 52 בכתב התביעה).

3.ביום 27.11.14 הגישו המבקשים בבימ"ש קמא בקשה נפרדת לפיצול סעדים "בקשר לאי העברת הזכויות על שמם ו/או סעדים שטרם התגבשו בקשר לחריגות הבניה בבית".

בסעיפים 7-9 לבקשתם מפרטים המבקשים, כי נדרש צו הצהרתי המופנה כלפי רשות מקרקעי ישראל, לפיו הם זכאים להירשם כבעלי הזכויות בנכס. כן נדרש צו הצהרתי לפי כל דרישה כספית לתשלום דמי היתר בקשר לאותן חריגות בניה, יוטלו על המשיבים, וכן צו הצהרתי לפיו כל עלות כספית עתידית בקשר לאותן חריגות אשר תתקבל מהוועדה המקומית לתכנון ולבניה שוהם תוטל על המשיבים.

מכאן, לטענת המבקשים, כי הנזק המלא צפוי להתברר באמצעות צדדים שלישיים (רשות מקרקעי ישראל, הוועדה המקומית לתכנון ולבניה), ועל מנת לייעל את ההליך הקיים ולאור הגישה הליברלית של בתי המשפט, מבוקש להתיר פיצול סעדים.

המשיבים התנגדו לבקשה, וטענתם כי עניין חריגות הבניה בנכס היה ידוע למבקשים כבר במועד הגשת התביעה המקורית. עילת התביעה הינה הפרת הסכם, והמבקשים תיקנו את תביעתם ביחס לראשי הנזק. אין מקום למתן היתר לפיצול סעדים ככל שמדובר באותה עילה ומבוקש סעד כספי נוסף. ככל שמדובר בהעברת הזכויות בנכס, הרי שזהו סעד חדש (אכיפת הסכם המכר) שאינו בסמכות בימ"ש קמא.

כאמור, בימ"ש קמא דחה את הבקשה לפיצול סעדים בהחלטה נושא הבקשה שלפני.

4.לטענת המבקשים, בתמצית, התביעה הוגשה על ידם לקבלת סעדים כספיים, וצירוף המינהל (צ"ל רשות מקרקעי ישראל), אשר הינו צד דרוש בכל הנוגע להעברת הזכויות לידי המבקשים והתנאים לכך, יסרבל ויעכב את ההליך שלא לצורך. יש להעדיף במקרה זה את אינטרס המבקשים.

לאחר הגשת בקשת רשות הערעור, המבקשים הגישו בקשה להוספת טענות ונספח. לטענתם ביום 26.1.15 התקבלה לידם חוות דעת שמאית בגין ירידת ערך הנכס בשל חריגות בניה. במסגרת חוות הדעת מעיד השמאי על העדר יכולת להעריך בשלב זה את האגרות, מיסים, היטל השבחה, דמי היתר והוצאות נלוות. בכך, טוענים המבקשים, יש משום תימוכין לטענותיהם בדבר העדר יכולת להעריך את מלוא נזקיהם אשר טרם התגבשו בקשר לחריגות בניה בנכס.

המשיבים מתנגדים לבקשה וחוזרים על טענותיהם לפני בימ"ש קמא.