רע"א 42410-01-15 אביב ואח' נ' הרמן

1. לאחר עיון בבקשה שהוגשה ביום 20.1.15 ובנספחיה, ועל אף המילים היפות והניסיון לשוות לבקשה חשיבות מיוחדת או חדשנות ("בבר"ע זו מובאים עניינים בעלי חשיבות ציבורית רחבה, החורגים מעניינם של בעלי הדין כאן, ואלה טרם הוכרעו על ידי ערכאה שיפוטית מנחה" – כמצוטט ברישא לבקשה), אינני סבור כי נדרש לגביה כל חידוש פסיקתי שטרם סותתו לגביו בעבר אבני דרך, ואין הצדקה למתן רשות ערעור, תהא הגישה בעניין השיקולים הרלוונטיים אשר תהא.

מכל מקום, הואיל וממילא אין בבקשת רשות הערעור נימוק שיש בו כדי לדחות או לבטל או לשנות את החלטת בית משפט קמא - דינה להידחות גם לגופו של ענין. להלן יפורטו נימוקיי.

2. כנגד המשיב ניתן ביום 24.10.01 פסק דין בהיעדר הגנה על סכום של 237,032 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 27.8.00 ועד התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (להלן: "פסק הדין הראשון"). תיק ההוצאה לפועל לביצוע פסק הדין הראשון נפתח ביום 15.4.02 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל").

3. ביום 10.12.02 הוגשה בקשה לביטול פסק הדין הראשון. פסק הדין בוטל. אלא, שתיק ההוצל"פ נותר פתוח מבלי שנסגר.

4. ביום 8.6.04 ניתן פסק דין חדש, בהתאם להוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, המחייב את המשיב לשלם למבקשים סך של 40,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין (8.6.04), וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪ (להלן: "פסק הדין השני").

5. בגין פסק הדין השני לא נפתח תיק הוצאה לפועל חדש ואף לא ננקטו הליכי הוצל"פ לגבייתו. רק ביום 13.5.13, משהוגשה בקשה להעברת התיק ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים, החלו המבקשים בהליכים למימוש פסק הדין השני; אך זאת, במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח לצורך ביצוע פסק הדין הראשון – שכאמור בוטל עוד בשנת 2002.

6. המשיב הגיש בקשה לסגור את תיק ההוצאה לפועל. כבוד רשם ההוצאה לפועל (מר קייס כראמה), סבר שאין מקום לסוגרו, מטעמי יעילות, אך הוסיף וביקש מהמבקש להגיש לו תחשיב לתיק ביחס לפסק הדין השני. יש יסוד לסברה, כי אם היה נפתח תיק הוצל"פ, בסמוך לביצוע פסק הדין השני, או אז, ניתן גם להניח שהמשיב היה מקבל לידיו אזהרה, ויכול היה, אולי, להחיש סוף סוף את צעדיו ולשלם את חובו. ניתן אף להעריך, כי בשל כך נדחתה גם הבקשה לתשלום שכ"ט מידי, ונקבע, חלף זאת, שהוא ישולם רק בחלוף 21 הימים הקבועים בחוק לתשלום בטרם החלו ההליכים; זאת, כפי הנראה, מאחר שכבוד הרשם התייחס אל המועד הנ"ל כאילו נפתח תיק הוצל"פ חדש לביצוע, וגם אם נקט בדרך מעט בלתי מקובלת, גישתו זו מקובלת עלי.

בהחלטתו, העמיד כבוד הרשם את גובה הריבית על 1%.

7. המבקש ערער על החלטת כב' הרשם. בית המשפט שלערעור (סגן הנשיאה ארנברג), אישר את החלטת כבוד הרשם וקבע כי לאחר שהגיע למסקנה כי הזוכה נהג בחוסר תום לב בשיהוי בנקיטת ההליכים, רשאי היה להפחית את שיעור הריבית.