רע"א 41939-01-15 אלישיב נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

המבקש תובע את המשיבה בבית המשפט השלום באשדוד בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונת דרכים בה היה מעורב ביום 21/11/11 (להלן – התאונה).

התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה והוועדה הרפואית של המל"ל קבעה כי כתוצאה מהתאונה נותרה למבקש נכות אורטופדית צמיתה בשיעור 10% בגין פגיעה בעמוד שדרה צווארי (להלן – הנכות האורטופדית) וכן נכות נוירולוגית צמיתה בשיעור 10%.

ביום 5/11/14, הגישה המשיבה לבית המשפט קמא בקשה לאפשר לה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל לקיומה של נכות אורטופדית למבקש. לטענתה לא הובאו בפני הוועדה מלוא המסמכים הרפואיים הנוגעים לעברו הרפואי של המבקש, אשר היה מעורב בשתי תאונות דרכים קודמות בשנת 2007 בהן נפגע המבקש באזור הצוואר, אותו האיבר לגביו נקבעו לו אחוזי הנכות על ידי הוועדה – תוך התעלמות מאותן שתי תאונות קודמות.

בהחלטתו מיום 24/12/14 נעתר בית המשפט קמא (כב' השופטת ע. אייזדורפר) לבקשה להביא ראיות לסתור ומינה את ד"ר ישראל כספי כמומחה רפואי מטעמו בתחום האורטופדיה.

את החלטתו נימק בית המשפט קמא בכך ש"...העובדה שהועדה ציינה את העדר התלונות בגין הצוואר מאז 2004 ועד מועד קביעתה, כבסיס לקביעת אחוזי הנכות ביחס לתאונה נשוא כתב תביעה זה, שעה שלמעשה קיימות תלונות בגין הצוואר בתקופה זו, בניגוד לאמור בפרוטוקול הועדה, מביאה למסקנה, כי יתכן ולו הייתה הועדה יודעת על קיומן של תלונות בגין הצוואר במהלך התקופה שמאז 2004 ועד התאונה נשוא כתב התביעה, הייתה משתנה קביעתה בכל הנוגע לאחוזי הנכות שהולידה התאונה נשוא כתב התביעה".

נגד החלטה זו מוגשת בקשת הרשות לערער שבפני.

בבקשתו, טוען המבקש כי שגה בית המשפט קמא משחרג מן הכלל הקבוע בפסיקה לפיו הבאת ראיות לסתור תתאפשר רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן אשר לשיטתו, אינן מתקיימות בענייננו.

לטענת המבקש, את החלטתו ביסס בית המשפט קמא על טופס "תביעה לדמי פגיעה" שמילא המבקש בנוגע לשתי תאונות דרכים נוספות בהן היה מעורב עובר לתאונה נשוא התביעה קמא - ושלא הובא לעיון הוועדה – במסגרתו טען המבקש לפגיעה בצוואר. אולם, לשיטת המבקש מדובר במסמך שנערך על ידו ואינו מהווה תיעוד רפואי אובייקטיבי רלוונטי אשר היה בו כדי לשנות את מסקנות הוועדה. מסמך נוסף עליו סמך בית המשפט קמא החלטתו הינו דו"ח שחרורו של המבקש ממיון לאחר תאונת דרכים, לפיו לא נמצאה אצל המבקש פגיעה בראש או בצוואר – אשר גם בו, לטענת המבקש, לא היה כדי לשנות מהחלטת הוועדה.

דין הבקשה להידחות – גם מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

המבקש היה מעורב בשתי תאונות דרכים עובר לתאונה נשוא התביעה קמא שבהן נפגע בפגיעות צואריות. הדבר לא קיבל כל התייחסות בהחלטת וועדת המל"ל בבואה לקבוע את הנזק שנגרם למבקש כתוצאה מפגיעה צוארית בתאונה הנוכחית.