רע"א 41419-02-14 הראל ואח' נ' גבריב

1.שני המבקשים, עורכי דין, הגישו תביעה בבית משפט השלום באשקלון נגד המשיב – לתשלום שכ"ט עו"ד שלטענתם לא שולם להם על ידו – וזאת ביחס לטיפולם הנטען במל"ל לתגמולים המגיעים למשיב בגין תאונת עבודה שנגרמה לו.

נסיונותיהם החוזרים והנשנים למסור לו את כתבי ביה"ד, לא צלחו – לאחר שנתברר כי איננו מתגורר יותר בכתובתו הרשומה אצלם וגם לא בכתובת שנמסרה להם על ידי רשות האוכלוסין.

בצר להם, פנו המבקשים לביהמ"ש קמא בבקשה לאשר להם מסירה בדרך של תחליף המצאה.

ביהמ"ש קמא החליט באותה בקשה כי: "בטרם יאושר תחליף המצאה יש לבצע פעולות לאיתור הנתבע, לרבות על ידי חוקר".

כנגד החלטה זו עותרים בפני המבקשים לרשות לערער.

לטענת המבקשים, המשיב (נתין אריתריאה הנעדר כנראה כתובת קבועה) הודיעם באמצעות עו"ד אחר (נתנאל בירן) כי המשך הטיפול בתביעותיו לפיצויים הועבר למשרדו של עו"ד נ. בירן בתל אביב.

הם צירפו להליכים קמא מכתב של עו"ד בירן אליהם (מיום 20.3.13) המאשר זאת.

על כן לטענתם מן הראוי היה שבנסיבות הדברים יחליט ביהמ"ש קמא על תחליף המצאה באופן בו כתבי ביה"ד ימסרו למשיב במשרדו של עו"ד נ. בירן.

בהחלטה מיום 23.4.14 הורתי על קבלת תגובתו של עו"ד בירן. ביום 15.5.14 הודיע עו"ד בירן כי משרדו אינו מייצג את המשיב בהליכי בקשה זו (דהיינו – בקשת רשות הערעור) ובהודעה נוספת מיום 19.5.14 הוסיף ופירט עו"ד בירן את כתובת המשיב הידועה לו.

המבקשים ניסו למסור כתבי ביה"ד בכתובת החדשה הנ"ל שקיבלו מעו"ד בירן – אך גם הפעם נמצא כי הוא איננו מתגורר באותה הכתובת.

נוכח כל אלה – הוריתי בהחלטתי הנוספת על תחליף המצאה (לעניין בקשת רשות ערעור זו) בדרך של פרסום בעיתונות. המבקשים עשו כן (ביום 15.7.14) ולא התקבלה תגובה כלשהי מהמשיב.

2.בנסיבות אלה, החלטתי לדון בבקשה זו כבערעור – גם מבלעדי תגובת המשיב.

3.לאחר עיון בבקשה זו על נספחיה, בהחלטת ביהמ"ש קמא, ובמכתביו והודעותיו של משרד עו"ד נ. בירן – מוצא אני כי דין הערעור להתקבל.

מתוך מכתבו של משרד עוה"ד נ. בירן מיום 20.3.13 (אשר צורף להליכים בביהמ"ש קמא) ומתוך תגובותיו והודעותיו של משרד עו"ד נ. בירן במענה להחלטות בימ"ש זה – נמצאנו למדים כי משרדו של עו"ד נ. בירן מייצג את המשיב בהליכים נשוא אותה תובענה לפיצויים (או תגמולי מל"ל) בהם פתח המשיב בתחילה באמצעות המבקשים.

העובדה כי משרד עו"ד נ. בירן לא קיבל יפוי כח מהמשיב לקבל בשמו כתבי בי"ד בהליכי בקשת רשות ערעור זו, או בתביעה שהגישו המבקשים נגד המשיב בבימ"ש השלום, אינה שוללת את היותו עורך דינו של המשיב – כמובן הדברים בתקנה 477 לתסד"א – וזאת כפי שנתבארו הדברים בע.א. 23/83 יוחימק נ. קדם פד"י לח (4) 309, 315.

זאת בראש וראשונה מתוך כך שאותו המשרד מייצג את המשיב בהמשך הליכי תביעת הפיצויים ו/או התגמולים עקב אותה תאונת העבודה שעבר, והקשר הדברים הבלתי נמנע בין אותם ההליכים לבין התובענה שהגישו המבקשים נגד המשיב בבימ"ש השלום שתמציתה פורטה לעיל.