רע"א 41241-12-15 עמותת א.ל.ע.ד נ' ציאם ואח'

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ד' גדעוני) מיום 18.11.15, אשר דחתה את בקשת המבקשת למתן צו זמני לניהול נכס מקרקעין ושימוש בו עד לסיום הליכי פירוק השיתוף בנכס (ת"א 25942-05-12).

רקע הדברים

2.ביום 21.5.12 הגישה המבקשת כתב תביעה נגד המשיבים, בו נתבקש בית משפט קמא להורות על פירוק השיתוף בנכס מקרקעין המצוי בסילוואן בירושלים (להלן- הנכס), והכולל, לטענת המבקשת, בית מגורים וחנות קטנה הסמוכה לבית. לטענת המבקשת, היא הבעלים של מחצית הזכויות בנכס.

3.עוד לפני הגשת התביעה, ועל פי בקשת המבקשת, ניתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים 1-4, בין היתר, לעשות דיספוזיציה כלשהי בזכויותיהם בנכס, לרבות עבודות בניה ושיפוץ כלשהן (החלטות כבוד השופט א' רון מיום 14.5.12 ומיום 23.5.12).

4.ביום 5.8.12 הגישה המבקשת בקשה למתן צו זמני "בדבר סדרי ניהול הנכס והשימוש בו עד לסיום הליכי הפירוק", בהתאם לסעיף 44 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. במסגרת בקשה זו עתרה המבקשת למנות את בא כוחה למנהל הזמני של הנכס מאחר שלטענתה, המשיבים 1-4 מסרבים לאפשר לה להיכנס לנכס, והנכס עלול להינזק ולהיזנח. לבקשה לא צורף תצהיר התומך בה. בית המשפט קבע כי הבקשה אינה דחופה באופן המצדיק קיום דיון בפגרה והורה שהיא תידון ע"י השופט הדן בתיק העיקרי לאחר הפגרה (החלטת כב' השופטת ש' רנר מיום 8.8.12). בקשת המבקשת שהוגשה לאחר הפגרה למתן החלטה בבקשה בהעדר תגובה, נדחתה בהעדר המצאה כדין למשיבים (החלטת כב' השופט ד' גדעוני מיום 21.10.12).

5.ביום 24.6.15 הגישה המבקשת בקשה "בהולה" למנות את בא כוחה כמנהל זמני של החנות, המהווה חלק מן הנכס, מהטעם שהמשיבים מפרים את צו המניעה הזמני שניתן ע"י ביצוע עבודות שיפוץ בחנות. ביום 1.7.15 נתקיים דיון בבקשה במעמד שני הצדדים. לאחר שנשמעו טענות הצדדים, קבע בית משפט קמא כי אכן בוצעו בחנות עבודות מסוימות שנאסר על ביצוען במסגרת צו המניעה הזמני שניתן בתחילת ההליכים, אולם דחה את בקשת המבקשת למינוי בא כוחה כמנהל זמני של החנות. בית המשפט ציין שהמשיבים חלקו על זכויותיה של המבקשת בנכס והעלו טענות ביחס לתוקפה של העסקה מכוחה רכשה את זכויותיה, כמו גם ביחס לגבולותיו המדויקים של הנכס ובשאלה אם החנות מהווה חלק ממנו אם לאו. נקבע שאף שחלק מהטענות האמורות הועלו באורח סתמי וחלקן מעורר סימני שאלה, יש מקום לבירור הדברים לגופם, וכי מינוי מנהל זמני כבר בשלב זה יש בו כדי לשנות את מצב הדברים בשטח עוד קודם לבירור הדברים ולמתן פסק דין לפירוק הזכויות בנכס. בית משפט קמא הוסיף וקבע כי "לא הוברר מדוע נדרש מינוי מנהל זמני כאמור. במצב דברים שבו עומד על כנו סעד זמני שאוסר על ביצוע שינויים כלשהם בזכויות בנכס כמו גם שינויים פיסיים בו, לא הונחה תשתית ממשית לקיומו של צורך בסעד הנוסף שהתבקש על מנת להבטיח כי ניתן יהיה לבצע את פסק הדין לפירוק הזכויות בנכס לכשיינתן, ככל שיינתן". צוין גם שהמבקשת לא הבהירה מה הנזק שייגרם לה בשל אי מתן הצו האמור, ומכל מקום, כי נזקיה של המבקשת ניתנים לפיצוי כספי ואין בהם כדי להצדיק מינוי מנהל זמני כבר עתה. לצד זאת, ולנוכח התנהלות המשיבים "שעשו דין לעצמם", חויבו המשיבים בהוצאות הבקשה.

6.לאחר מתן החלטה זו, הגישה המבקשת שתי בקשות למתן החלטה בבקשה למתן צו זמני בדבר סדרי ניהול הנכס והשימוש בו, בהעדר תגובת המשיבים (ביום 16.9.15 וב-11.11.15). ביום 18.11.15 ניתנה החלטה הקובעת כדלקמן: "יש להצר על הגשת הבקשות החוזרות בעניין זה. בדיון מיום 1.7.15 ביקשה התובעת להורות על מסירת הנכס לניהולה הזמני עד להכרעה ולמתן צו פירוק בתיק (ע' 9, ש' 7 לפרוטוקול). הבקשה נדחתה. אף שההחלטה התייחסה, לפי לשונה, למינוי מנהל זמני לחנות בלבד, הטעמים שהובאו בה יפים גם לעניין מינוי מי מטעם התובעת כמנהל זמני לנכס בכללותו. ככל שנדרש מובהר כי ההחלטה חלה גם על הבקשה כאמור. הבקשה נדחית".

7.מכאן הבקשה שלפניי, בה טוענת המבקשת שיש ליתן צו זמני לניהול הנכס, שכן המשיבים לא הגיבו לבקשתה למתן צו זמני, ולמעשה לא העלו כל התנגדות לבקשה. עוד היא טוענת כי המבקשת, הטוענת שהיא בעלת מחצית מהזכויות בנכס, אינה נהנית מפרי זכויותיה בנכס. מינוי מנהל זמני לנכס, כך נטען, יגרום לכך שכל הצדדים ייהנו מזכויותיהם בנכס, כל אחד לפי ערך זכויותיו. בנוסף נטען, כי כיום הנכס אינו מנוהל ומצוי בהזנחה ממושכת.

דיון והכרעה

8.לאחר שבחנתי את הבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחותה בלי צורך בתשובה.

9.כפי שנפסק לא אחת, בית משפט של ערעור ימעט להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, והתערבות כזו תיעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד (רע"א 2881/15 ברוך קנפלר נ' מיכאל אברהם, 11.5.15, רע"א 6126/12 ר.פ. אירועים וגנים בע"מ נ' חן, 7.9.12, רע"א 3285/13 ד.כ. חנויות להשכרה בהרצליה הצעירה בע"מ נ' חברת אברהם כהן ושות' חברה קבלנית בע"מ, 3.7.13). לא מצאתי כי המקרה דנן נמנה עם אותם מקרים חריגים.

10.עיון בפרוטוקול הדיון שנתקיים ביום 1.7.15 מעלה, לכאורה, כי המבקשת העלתה טענותיה בהתייחס לנכס בכללותו, ולא רק בהתייחס לחנות (בע' 9 לפרוטוקול), ומכל מקום, נימוקי בית המשפט, בדחותו את הבקשה למתן צו ניהול זמני לחנות, יפים גם לדחיית הבקשה בהתייחס לנכס כולו. כידוע, סעד זמני אשר פועלו הוא שינוי המצב הקיים ייפסק אך במקרים חריגים בהם יש חשש לתוצאה קשה ביותר וכאשר הנזק שעלול להיגרם אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם (ראו: ענין קנפלר, רע"א 1760/15 הנדלניסט ייעוץ ניהול ושיווק נדל"ן בע"מ נ' פרש קיטשן (2012) בע"מ, 2.4.15). בענייננו, וכפי שקבע בית משפט קמא, ניתן סעד זמני האוסר על ביצוע שינויים בזכויות בנכס כמו גם שינויים פיסיים בו, באופן המשמר את המצב הקיים עד להכרעה בתביעה העיקרית. נזקיה האפשריים של המבקשת ניתנים לפיצוי כספי ואין בטענות המבקשת כדי להצדיק סטייה מן הכלל האמור ע"י מתן סעד שיש בו משום שינוי המצב הקיים כבר בשלב זה.

הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.

מזכירות בית המשפט תעביר העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ג אדר א' תשע"ו, 22 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: