רע"א 39182-06-15 סער ואח' נ' לב ואח'

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת יסכה רוטנברג) מיום 27.5.15 במסגרתה נדחתה עתירת המבקשים לדחיית טענות ההגנה של המשיבים מחמת השתק פלוגתא או מעשה בית דין.

הצדדים, בעליהם במשותף של מקרקעין ברחוב אהרונסון 14 בתל אביב, ניהלו ועדיין מנהלים מזה מספר שנים מספר הליכים משפטיים בנוגע לזכויותיהם במקרקעין.

במסגרת הליך קמא עתרו המבקשים בשתי בקשות שונות שעניינן דחיית טענות הגנה מטעם המשיבים על הסף מחמת השתק פלוגתא לאור קיומם של שני פסקי דין אשר ניתנו בהליכים מקבילים.

בהחלטה נושא הבר"ע נדחו שתי הבקשות מהנימוק כי לא ניתן להכריע בטענות כטענות סף:

"איזון נכון וראוי בין השיקולים השונים יכול להיעשות רק לאחר שתהא בפני בית המשפט תמונה עובדתית מלאה, ובנסיבות אלו לא ניתן להכריע בטענות, כטענות סף."

המבקשים משיגים בבר'ע על קביעות ערכאה קמא.

הלכה היא כי "השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית יידונו, ככלל, במסגרת ערעור על פסק הדין, זאת, למעט אותם מקרים נדירים בהם "עלה בידי מבקש רשות הערעור להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים; עלולה לגרום לנזק של ממש, או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי"."

"ההצדקה לדון בטענות כלפי החלטת ביניים שדחתה טענה לסילוק על הסף במסגרת בקשת רשות ערעור, בטרם הסתיים ההליך כולו, מהטעם שיש אפשרות שהמשך הדיון יתברר בסופו של דבר כמיותר, שמורה למקרים קיצוניים בהם המשך הדיון כרוך בהשקעת משאבים יוצאת דופן וכד'." (ראו: רע"א 7913/14 תרכובות ברום בע"מ נ' חצב, 8.2.15).

הבר'ע הוגשה בנגוד להלכה זו הידועה לכל ומבלי שהמבקשים יראו כיצד חורג ענינם ממנה מה שמצופה בנסיבות .

ממילא מקום שערכאה קמא סבורה שאין בידה כערכאה מבררת לקבוע ממצא נחרץ בטענה שלפניה וזקוקה היא לליבונה בראיות בטרם הכרעה, ערכאה של ערעור לא תתערב בשקול דעת זה שהוא בלב ליבו של הליך הבירור אלא אם הוכח שנמצא בו פגם שאין להשלים עימו. המבקשים לא הצביעו על פגם כזה. אדרבא הם טוענים כי הליך קצר של שמיעת ראיות היה מביא לפסק דין חלקי. משמע, אין הם חולקים על הצורך לשמוע ראיות בנושא.