רע"א 3902-10-15 ניאזוב נ' "סי אנד סאן מנג'מנט (1989)" בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט שלום (כב' השופט אהוד שוורץ) מיום 17.8.15 ופיה ניתן כנגד המבקש צו מניעה זמני המונע ממנו לפצל את חנותו לבנות קיר פנימי ולפתוח דלת ולהשכיר חלק ממנה לצד ג.

עיון בתובענה מגלה כי המשיבה חותרת למנוע מהמבקש לנהל מספרה במקום וענין הפיצול המועלה בה הוא שולי לגמרי ונטען אך ורק כדי לתמוך בסעד המהותי.

עוד עולה כי כבר ניתנה החלטה בעבר המתייחסת לנושא השיפוצים במושכר והצדדים הגיעו להסכמה שלא נאמר בה דבר לענין הפיצול או השכרה לצד ג הגם שהדברים היו ידועים היטב למשיבה באותו מועד. מכך ניתן ללמוד שאמנם הפיצול אינו ענין להיתלות בו. ולא היה מקום לפתוח אותו מחדש בפני כב' השופט שוורץ ללא עילה מספקת.

עיון מעמיק בכל ההליכים שהתנהלו בין הצדדים עד כה מעלה לאחר בחינה מדוקדקת כי אכן לכאורה המשיבה עושה ככל שלאל ידה על מנת למנוע מהמבקש לנהל במקום את עיסקו וכל זאת טרם התבררה התובענה העיקרית ומבלי שערכאה דיונית שאלה את עצמה בין השאר מה הם סיכוייה של התובענה העיקרית להתקבל.

כב' השופט צימרמן בהחלטתו מיום 19.12.14 הבחין בכך עוד בעבר משדחה מיניה וביה את עתירת המשיבה למתן צו זמני כנגד המבקש עת קבע מפורשות כי "מדובר אפוא במהלך עקבי של המבקשת להשגת התוצאה במגוון דרכים שלא צלחו עד הנה".

על הבקשה הנוספת למתן צו זמני שלא היו בה שום נסיבות חדשות ובוודאי לא מכריעות צריך היה להשקיף כעל עוד מהלך סרק של המשיבה להשיג מה שלא צלח עד כה ובפרט אל נוכח החלטתו של כב' השופט צימרמן המשליכה על תום ליבה של המשיבה ועל מאזן הנוחות.

לציין כי ממילא ההחלטה שניתנה חסרה כל דיון והתייחסות למגוון רב של שאלות הדורשות מענה הולם בטרם ינתן צו זמני (אשר רובן הועלו במסגרת הבר'ע ) באופן שלא ניתן לי לאמצו.

בפרט כאשר הבניה הנטענת לצורך הפיצול אינה נדמית ככזו שלא ניתן יהיה להשיגה לאחור במחי יד ושלא ניתן יהיה לפצות עליה בהוצאות הולמות ככל שימצא בית משפט קמא בסופו של יום לקבל את התובענה.

לכן מצאתי לדון בבר'ע כבערעור ולקבלו.