רע"א 38922-11-15 מצארוה ואח' נ' בנק הפועלים טייבה ואח'

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת ש' קמיר-וייס) מיום 21.10.15, אשר דחתה את בקשת המבקשים לתיקון כתב הגנתם על ידי הוספת טענת התיישנות, וחייבה את המבקשים בתשלום הוצאות בסך 2,500 ₪.

2.המשיבה 2 הגישה תביעה כספית-נזיקית בבימ"ש קמא נגד המשיב 1 ונגד המשיב 3. המשיב 1 הגיש הודעת צד ג' נגד מבקשים, והמבקשים הגישו הגנתם להודעת צד ג' ביום 9.3.15.

בכתב ההגנה מטעם המבקשים (צדדי ג') לא הועלתה טענת התיישנות.

ביום 8.10.15 הגישו המבקשים בקשה לתיקון כתב הגנתם באופן בו תתווסף טענת התיישנות. בבקשה נטען כי אגב לימוד התיק לקראת ישיבת קדם משפט ראשונה שנקבעה ליום 7.10.15, גילה ב"כ המבקשים כי הושמטה טענת ההתיישנות מכתב ההגנה. ב"כ המבקשים העלה זאת מייד בישיבת קדם המשפט הראשונה ובימ"ש קמא הפנה אותו להגשת הבקשה. לאחר קבלת תגובת המשיב 1 (מגיש ההודעה), דחה בימ"ש קמא את הבקשה מן הטעם שההזדמנות הראשונה להעלות את טענת ההתיישנות היא במסגרת כתב ההגנה, ומשלא נעשה כן הוחמצה אותה הזדמנות ראשונה. אין בהגשת בקשה לתיקון כתב ההגנה ולהוספת הטענה כדי לרפא זאת.

4כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה שלפני, כשבפי המבקשים שתי טענות, ותמציתן:

האחת - בימ"ש קמא התייחס בהחלטתו לע"א 5574/09 בעניין הזימה סעיד נ' קק"ל, שם נדחתה בקשה דומה מהטעם שטענת ההתיישנות לא נטענה בהזדמנות הראשונה בכתב ההגנה ולא בדיון הראשון שהתקיים. לעומת זאת, בעניינינו, כבר בתחילת הדיון הראשון ביקש ב"כ המבקשים את תיקון כתב התביעה והוספת טענת התיישנות, אלא שדבריו לא נרשמו בפרוטוקול, כמו גם תגובת המשיב ודברי בימ"ש קמא המפנה אותו להגשת הבקשה. על כן שגה בימ"ש קמא בעובדות ובעקבות כך שגה במסקנתו.

השנייה – בימ"ש דחה את הבקשה מתוך הנחה כי טענת ההתיישנות אותה מבקשים להעלות המבקשים, הנה לצורך סילוק על הסף של ההודעה לצד ג'. לא כך נטען וזו לא כוונת המבקשים וגם בכך שגה בימ"ש קמא עובדתית.

5. המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי המבקשים לא העלו את טענתם בהזדמנות הראשונה – בכתב הגנתם להודעת צד ג' – ובצדק דחה בימ"ש קמא את בקשתם להוספת הטענה.

בכל מקרה, לא חלה התיישנות על התביעה העיקרית, ועל כן לא ניתן לטעון התיישנות כהגנה להודעת צד ג'.

6.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתגובות לה, אני סבורה כי דינה להידחות.

המבקשים סומכים את בקשתם על שנאמר בפרוטוקול הדיון בקדם המשפט הראשון ולא נרשם. אלא שהמבקשים לא ביקשו לתקן את הפרוטוקול, על מנת שישקף נכונה את הדיון שהתנהל, ואין להם להלין בעניין זה אלא על עצמם.