רע"א 38188-05-15 נעאמנה שאהר 2004 בע"מ נ' זידאן אסעד

בפני בקשה למתן רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בקריות מיום 15.3.15, אשר דחתה את בקשתה של המבקשת לבטל פסק דין שניתן בהעדר הצדדים ביום 5.3.15. לאחר שעיינתי בבקשה, החלטתי לדחותה על הסף, ללא צורך בתגובת המשיבה.

לא מצאתי כי נפל בהחלטתו של בית משפט קמא כל פגם המצדיק התערבות בהחלטה נשוא הבקשה. כפי שניתן ללמוד מתיק בית משפט קמא, כתב התביעה הוגש ביום 2.12.13 בסדר דין מהיר; כתב ההגנה הוגש ביום 9.2.14, וזאת לאחר שניתנו ארכות להגשתו; ביום 1.6.14 נקבעה ישיבת ההוכחות ליום 16.11.14; בין לבין, ולא איתרתי בתיק בית משפט קמא החלטה בעניין זה, נקבע ככל הנראה דיון ליום 1.6.15; ביום 1.6.15 התייצב ב"כ התובעת בבית המשפט והודיע כי הוא מופיע על דעת ב"כ הנתבעת, והדיון נקבע ליום 16.11.14; ביום 16.11.14, יום הדיון, הוגשה בקשה על ידי ב"כ המבקשת/הנתבעת בבית משפט קמא לדחיית מועד הדיון. הדיון נדחה ליום 8.2.15; בהמשך הוגשה בקשה נוספת לדחייה, והדיון נדחה ליום 12.2.15; ביום 10.2.15 ניתנה החלטה בבקשת דחייה שהגישה הנתבעת, והדיון התקיים בסופו של דבר ביום 12.2.15; ביום 12.2.15 הופיע בא כוחה הנוכחי של המבקשת בשם בא כוחה דאז, ומסר כי עורך הדין חולה ולא יכול להופיע. בנסיבות אלו החליט בית משפט קמא שלא ליתן פסק דין בהעדר, ואולם התנה את דחיית הדיון בסך של 7,500 ₪ אשר יופקדו על ידי הנתבעת בבית משפט קמא בתוך 20 יום מאותו מועד. עוד הורה בית המשפט כי יוגשו תצהירי עדות ראשית בתוך 30 ימים, וקבע את התיק להוכחות ליום 30.4.15.

המבקשת לא הפקידה את הסכום כפי שהורה בית משפט קמא, לא במועד ולא עד היום. בנוסף יצוין כי גם לא הוגשו תצהירים מטעמה. בנסיבות אלו ניתן ביום 5.3.15 פסק דין בהעדר הגנה. בהמשך הוגשה בקשה לביטול פסק הדין, ובית משפט קמא קבע כי הוא דוחה את הבקשה מחמת "השתלשלות העניינים בתיק זה מצביעה על זלזול רב בהליך המשפטי מטעם הנתבעת ובא כוחה".

מצאתי לנכון לפרט את כל הבקשות שהוגשו כדי להבהיר כי אין מקום במקרה זה להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא. מוכן אני להניח כי ב"כ המבקשת, שהיא הנתבעת, אכן סובל מבעיה רפואית. עם זאת, ניתנו לנתבעת/המבקשת ארכות רבות לשם הסדרת היצוג והגשת כתבי הטענות לבית המשפט. גם לאחר שבית משפט קמא קצב זמן להגשת תצהירים ולהפקדת בטוחה כספית, לא עשתה המבקשת דבר. כפי שניתן ללמוד מהדיונים שהיו בבית משפט קמא, הגם שבא כוחה של המבקשת דאז היה חולה, הרי שהופיע בשמו והגיש בקשות עורך דין. בנסיבות אלו היה על המבקשת לפעול לפחות להפקדת הסכום שקבע בית משפט קמא וכן להגשת תצהירים במועד. דבר זה לא נעשה.

מעבר לאמור, דין הבקשה להידחות גם מאחר והיא אינה מצביעה על סיכוי הגנה. מעבר לאמירות כלליות, לפיהן אין בגרסת התובעת בבית משפט קמא, המשיבה שבפני, כל היגיון, לא טרחה המבקשת להעלות את טעמי הגנתה בצורה מפורטת ובגיבוי תצהיר כחלק מהבקשה שבפני, וגם לא במסגרת הבקשה לביטול פסק דין כפי שהוגשה בבית משפט קמא.

כדי שבית המשפט ישקול ביטול פסק דין, על המבקש להראות כי הפגם הדיוני בגינו לא הוגש כתב הגנה או שצד לא התייצב לדיון, אינו במדרג החמור, וכן עליו לשכנע כי קיימים סיכויים להגנתו. הן בבקשה לביטול פסק דין בבית משפט קמא והן בבקשה לפני, לא מפרטת המבקשת את הגנתה. מכאן שאין היא מציגה טענות הגנה אשר ניתן לבחון אותן כדי לשקול את סיכוי ההגנה.

בנסיבות אלו ומכל הטעמים שפורטו, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא, והבקשה למתן רשות לערער נדחית על הסף, ללא צורך בתגובת המשיבה.

מאחר ולא התבקשה תגובה, לא חייבתי את המבקשת בהוצאות המשיבה.

בנסיבות העניין, ולפנים משורת הדין, לא חייבתי את המבקשת בהוצאות לאוצר המדינה.