רע"א 37573-12-14 עמלי - דונרשטיין (1999) תעשיות בע"מ ואח' נ' לוקס חדד דלתות ומיגון בע''מ ח.פ. 513783960

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום (השופט יואב פרידמן) מיום 17.11.14, לפיה דחה את בקשת המבקשים לסילוק על הסף עקב השתק פלוגתא. המשיב מתנגדת לבקשה.

אין חולק, שתנאי לקיום השתק פלוגתא הוא שההתדיינות בפלוגתא הנדונה הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא. השאלה היא, אם די בקביעה בדבר העדר הוכחה, מקום שניתנה הזדמנות מספיקה להוכחה, או שיש צורך דווקא בקביעה המבוססת על הוכחה בפועל. כמו כן, טוענת המבקשת, שלגבי חלק מהפלוגתאות שהיא טוענת להם, ניתנה הכרעה מפורשת, ולא מחמת העדר הוכחה.

בשאלה האם יש לראות קביעה המבוססת על העדר הוכחה כהכרעה מפורשת או מכללא, ציטטו המבקשים מספרה של פרופ' נינה זלצמן, ומפסיקת בתי המשפט המחוזיים, אך התעלמו מפסיקת בית המשפט העליון, מלבד רע"א 7432/09 שיליאן נ' בנק מזרחי, שבו נאמר: "משנקבע איפוא ממצא פוזיטיבי באשר לתוקפו המחייב של הסכם ההלוואה הכתוב, נגזר מכך ממצא פוזיטיבי באשר להיעדר תוקפם של ההסכמים בעל פה; זאת, מעבר לקביעה כי קיום ההסכמים בעל פה לא הוכח, והטענות לגביהם נטענות בעלמא.". כלומר, גם החלטה זו אינה אסמכתא לדיעה שדי בקביעת ממצא של העדר הוכחה כדי להחיל השתק פלוגתא.

לעומת זאת, על פי פסיקת בית המשפט העליון בע"א 581/72 ארביב נ' מדינת ישראל פ"ד כז (2) 513, 518, "אין לך השתק פלוגתה, אלא מקום שבית-המשפט קבע לגבי אותה פלוגתה ממצא פוזיטיבי, המאשר או שולל קיום עובדה פלונית. דרך משל, מקום שתביעת ריבית נדחתה הואיל והשופט לא שוכנע במתן ההלוואה נושאת הריבית, אין משתיקים תביעת ההלוואה, שכן התובע רשאי למלא מה שהחסיר במשפט קודם ולנסות ולשכנע את בית-המשפט שאמנם הלווה לנתבע את הקרן. ממצא "לא הוכח" אינו ממצא פוזיטיבי ואין כוחו יפה אלא לצורך הדיון בעילה בו הוא נקבע ואילו דחיית התביעה על יסוד הממצא הפוזיטיבי שהנתבע לא לווה מהתובע את הכסף שבעבורו נתבעה הריבית מקימה השתק ומונעת את התובע לצמיתות מלתבוע את הקרן". אם היה ספק, שמא הדברים אמורים כאשר ההליך הראשון היה פלילי ומבקשים ללמוד ממנו להליך אזרחי על בסיס העדר הוכחה, בא ע"א 2576/03 אהובה וינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים והחיל כלל זה גם כאשר ההליך הראשון היה אזרחי. על כן, אין די בהזדמנות להביא ראיות, אלא לצורך החלת השתק פלוגתא יש להסתמך על ממצא חיובי של בית המשפט, במפורש או מכללא.

המבקשים ביקשו לסלק על הסף את התביעה בשל השתק בפלוגתאות אלה, הנטענות בכתב התביעה:

א.הסכומים בתביעת החוב של המשיבה הם הסכומים שהיה על המבקשת לשלם לה בגין התחייבותה ממאי 2008 ובתוספת להסכם המכר מיולי 2008, לפרוע את התחייבויות הזכייניות – המפיצות עד סך 2 מיליון ₪.

ב.המבקשים חייבים בתשלום הוכחת החוב של המשיבה.

ג.חובם של המבקשים למשיבה מגיע לסך 542,160 ₪.

בפסק דינו של השופט רובס נקבע (בסעיף 13) כי בבקשה לאישור הסכם המכר ובהסכם המכר לא התחייבה המבקשת רק לשלם למפיצים סכום של 2 מיליון ₪, אלא היתה רשאית לייחד להם סכום זה באמצעות מתן הנחות. לעומת זאת, נקבע כממצא פוזיטיבי, שהמסמך מיום 7.5.08 הוא התחייבות לתשלום כספים באופן ישיר, עד 2 מיליון ₪, ולא בהנחות. ואולם נקבע, כי מתן "הנחה" של 15% היתה פעולה מלאכותית, וכי המבקשת לא שילמה למפיצים את הסך של 2 מיליון ₪, כפי שהתחייבה בהסכם המכר. להסיר ספק, בניגוד לטענת המבקשים, כאילו נקבע על ידי השופט רובס שאין למשיבה זכות לקבלת כספים לפי הסכם המכר, אכן נקבע על ידי השופט רובס, שלפי הסכם המכר היתה המבקשת רשאית לשלם גם במתן הנחות, אבל היא לא שילמה כך, ולכן, נקבע שהמשיבה אכן זכאית גם לפי התחייבות בהסכם המכר.

השופט רובס קבע, שאין קורלציה בין תביעת החוב לבין התחייבות המבקשים לשלם למפצים 2 מיליון ₪. זו קביעה פוזיטיבית, אבל לא נובע ממנה, שהמשיבה אינה זכאית לסכומים שננקבו בהוכחת החוב. בצד קביעה פוזיטיבית זו, קבע השופט רובס ממצא של העדר הוכחה, שלפיו לא הציגה המשיבה תחשיב אמיתי שיפרט מהו הסכום המגי לשיטתם מהחברה, ללא קשר לתביעת החוב. ממילא, רשאית המשיבה להגיש כעת תחשיב אמיתי. המשיבה לא טוענת, ולא טענה, שהיא זכאית למלוא 2 מיליון שקלים שנכללו בהתחייבות המבקשת. היא זכאית לחלק. איך יקבע אותו חלק? המשיבה טענה שיש לבדוק את הוכחות החוב, וחלקה היחסי לפי הוכחות החוב הוא הסכום הנקוב בהוכחות החוב שלה. מכיוון שלא נמצא ממצא חיובי באשר לחישוב חלקה בחוב, היא רשאית עדיין להוכיח חישוב כלשהוא ואינה מושתקת בהשתק פלוגתא. אם יש מפתח אחר מאשר הוכחות החוב לחלוקה, הוא ניתן להוכחה, ובלבד שיקבע חלקה היחסי של המשיבה מתוך הנתח שהתחייבה המבקשת לשלם.

השופט רובס קבע שלא הוכח בפניו מהו חוב החברה למשיבה. זה אינו ממצא פוזיטיבי, אלא קביעה של העדר הוכחה, שאינה כפופה להשתק פלוגתא. בידי המשיבה להוכיח את החוב של רב בריח כלפיה, את החובות כלפי מפיצים אחרים, וכדומה. על כן, בדין קבע בית המשפט קמא שאין לסלק את התביעה על הסף מחמת השתק פלוגתא.