מועצה מקומית ראמה נ' ג. א. מהנדסי הצפון בע"מ ואח'

1.מונחת לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט השלום בתל אביב (כב' השופט היימן), מיום 14.3.17, בת"א 25339-07-12. במסגרת ההחלטה נדחתה בקשת המועצה המקומית ראמה (להלן: "המבקשת") לעכב הליכים עד להכרעה בתביעה המתנהלת בבית המשפט המחוזי, ת"א 33780-02-17.

2.חברת ג. א. מהנדסי הצפון בע"מ (להלן: "חברת מהנדסי צפון") הגישה לבית משפט השלום בתל אביב תביעה כספית נגד המבקשת בשל הפרת חוזה שנכרת בין הצדדים. באותה תביעה שלחה המבקשת הודעת צד ג' לחברה למשק כלכלי של השלטון המקומי בע"מ (להלן: "חברת משק כלכלי").

3.לטענת המבקשת בחוזה אשר נחתם בינה לבין חברת מהנדסי צפון נקבע מנגנון דרישה לפיצוי ולפיו, כאשר לחברת מהנדסי צפון קמה דרישת פיצוי עליה להגיש אותה "כחשבון"; אותו חשבון מועבר לבחינה של גורמי פיקוח שמונו בהתאם לחוזה וככל שגורמי הפיקוח מאשרים את החשבון שהוגש על ידי חברת מהנדסי צפון, זו תהא זכאית לתשלום. ואולם, ככל שגורמי הפיקוח דוחים את דרישת הפיצוי, רק אז מתגבשת לחברת מהנדסי הצפון עילת התביעה ורק אז רשאית היא לפנות בתביעה מתאימה לערכאות המשפט.

4.לשיטת המבקשת, חברת מהנדסי צפון פעלה בניגוד להסכם ביניהן ועל כן הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי (ת"א 33780-02-17), בה עתרה בין היתר לאכיפת ההסכם בין הצדדים, ובפרט אכיפת סעיף 60.1(יג) להסכם לפיו נדרשת חברת מהנדסי הצפון להגיש הצהרת חיסול תביעות במסגרת החשבון הסופי.

לטענת המבקשת יש להקדים בירור תביעתה (בת"א 33780-02-17) בטרם בירור תביעת חברת מהנדסי הצפון ועל כן הגישה הבקשה לעיכוב הליכים, בתביעה מתנהלת בבית משפט השלום (ב ת"א 25339-07-12), בטענת הליך תלוי ועומד.

בקשת עיכוב ההליכים נדחתה על ידי בית המשפט קמא ומכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

5.כאמור, המבקשת עותרת לעיכוב ההליכים בתביעה בבית המשפט השלום עד לסיום ההליכים בתביעה בבית המשפט המחוזי.

בבקשה המבקשת הדגישה את חשיבות ההתנהלות בהתאם להוראות החוזה. כאמור, בהתאם להוראות החוזה חברת מהנדסי הצפון הייתה צריכה להגיש את דרישת הפיצוי כחלק מהחשבונות שמגישה, לבחינה של גורמי הפיקוח המוסמכים לאשר או לדחות את הדרישה. לדברי המבקשת, החשיבות שבקיום אישור גורמי הפיקוח הוא בכך שרק חשבונות מאושרים מתוקצבים על ידי רשויות ציבוריות שונות.

עוד ציינה המבקשת שכל דרישת תשלום מאושרת משולמת על ידה ללא השגה מטעמה. כן, ציינה המבקשת, כי בהיותה רשות ציבורית אין היא יכולה לשלם תשלומים בניגוד למנגנוני החוזה מאחר והתשלום לא יזכה לתקצוב והוא ישולם מקופתה ועל חשבון פרויקטים אחרים.

לבסוף בהקשר זה הדגישה המבקשת שתשלום בניגוד למנגנוני החוזה עשוי לפגוע פגיעה בהתנהלות ובשירותים שהיא מספקת לציבור.

6.המבקשת טענה שהכרעה שיפוטית לטובת חברת מהנדסי צפון, בתיק שנידון בפני בית המשפט קמא, תאפשר לחברת מהנדסי הצפון לפעול בניגוד לתנאי החוזה ותשלול את זכות המבקשת שהחוזה יקוים. כלומר, לשיטת המבקשת, הכרעת בית המשפט קמא תשלול את האפשרות להורות על אכיפת החוזה על ידי המבקשת בתביעתה בבית המשפט המחוזי, לעומת עיכוב הליכים בבית המשפט קמא שלא ישפיע על זכויות חברת מהנדסי הצפון.

עוד הוסיפה המבקשת וטענה כי הכרעה בתביעה בבית המשפט קמא תהווה סוף פסוק ומחסום דיוני בפניה בתביעתה שלה. כן, ציינה שהכרעה בתיק שנידון בפני בית המחוזי אינה מביאה לידי סיום כלל המחלוקות בין הצדדים.

לבסוף ציינה המבקשת, שבית המשפט קמא טעה בכך שביסס את החלטתו על שוני בין הסעד הכספי שמבוקש בבית משפט השלום לבין הסעד של צו עשה לאכיפת החוזה שמבוקש בבית המשפט המחוזי. לטענתה, למרות ההבדל המהותי בסעדים המבוקשים, אין זה מהווה השיקול היחיד בשאלה האם לקבל טענת עיכוב הליכים בעילת הליך תלוי ועומד.