רע"א 35411-07-16 אשרף ואח' נ' לוסקי

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה מיום 18.07.16 (כב' השופט ז. ימיני) אשר דחה את בקשת המבקשים לסילוק תביעת המשיב על הסף וכן קבע כי: "מאחר והתובע צירף לכתב התביעה חוזה שכירות מיום 10.6.12 הרי הנתבע הודה בזכותו של התובע לגבי הדירה בגודל של כ-80 מ"ר הנמצאת במשק 56 במושב ישרש. אין מחלוקת כין הנתבעים מתגוררים בדירה זו".

2.בקצרה יפורט כי המשיב (הוא התובע בבימ"ש קמא) הגיש תביעה לפינוי המבקשים (הם הנתבעים) מהנכס אותו השכיר להם. בכתב התביעה טען המשיב כי בין הצדדים נחתם הסכם שכירות, והמבקשים הפרו את ההסכם ולפיכך עתר לפינויים מהמושכר.

המבקשים הגישו בקשה לדחיית התביעה על הסף בה טענו כי הם אינם מתגוררים בנכס השייך למשיב ואף תמכו את טענותיהן בפסק דינו של בימ"ש השלום בראשון לציון שניתן בתא"ח 57966-01-16. בדיון שהתקיים בבימ"ש קמא נקבע, כאמור, כי הבקשה לסילוק על הסף נדחית וכן נקבע כי המבקש הודה בזכות של המשיב בנכס.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

3.לטענת המבקשים שגה בימ"ש קמא בהחלטתו. לטענתם, הממצאים העובדתיים שנקבעו אינם נכונים; המבקשים אינם מתגוררים בנכס הנמצא במשק 56 אלא בחלקה סמוכה; במסגרת הליך 57966-01-16 נקבע כי למשיב אין עילת תביעה לגבי נכסים אשר בחלקה 37; בימ"ש פסק מסקנות עובדתיות טרם נשמעו החקירות; המשיב חזר בו מהסכמתו שלא לחקור את המבקשים ויש בכך כדי לבטל את החלטת ביהמ"ש.

4.דין הבקשה להידחות אף ללא קבלת עמדת הצד שכנגד.

החלטת בית משפט קמא הדוחה בקשה לסילוק על הסף, הינה החלטה דיונית הנוגעת לאופן ניהול הדיון, וכלל הוא שאין ערכאת הערעור מתערבת בהחלטות מסוג זה. ביהמ"ש העליון החיל כלל זה ביתר שאת במקרים בהם מדובר בהחלטה שמשמעותה המשך בירור ההליך לגופו, כפי שבעניינינו (ר' רע"א 9070/11 אייזיקוביץ נ' קלוגר, מיום 16.01.12).

כמו כן נקבע כי התערבות ערכאת הערעור בהחלטה הדוחה בקשה לסילוק על הסף שמורה למקרים חריגים ונדירים "כגון כאשר ניהול ההליך ישפיע באופן בלתי הפיך על זכויות הצדדים, כאשר קיים חשש ממשי לניהול הליך סרק וכאשר ניכר כי הערכאה הדיונית טעתה טעות ברורה" (ר' רע"א 8834-15 אפלייד מטריאלס נ' צבי להט, מיום 03.03.16).

לא מצאתי כי המקרה שלפני נכנס לגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור. ודוק, טענת המבקשים לפיה הסכם השכירות איננו מתייחס לנכס של המשיב הינה טענה עובדתית שיש לבררה במסגרת הליך הוכחת ושמיעת עדים. כך גם באשר לטענת "השתק פלוגתא" לפיה בימ"ש השלום בראשון לציון הכריע באשר לבעלות בנכס. טענות אלו מקומן להתברר במסגרת הליך מתאים ולא מצאתי שיש להורות על סילוק התביעה על הסף בשלב מקדמי זה וטרם בירור ההליך, וזאת נוכח המחלוקות העובדתיות בין הצדדים.