רע"א 35383-09-14 ימיני ואח' נ' אלגמס ואח'

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום ברחובות מיום 27.8.14, בה נדחתה בקשת המבקשים לשנות מהחלטה קודמת מיום 2.7.14 ולפטור את המבקשים מתשלום ערובה.

2.כרקע לבקשה יצויין, כי ביום 11.3.14 ניתן פסק דינו של בימ"ש קמא לסילוק ידם של המבקשים מהמקרקעין שבמחלוקת בינם לבין המשיבים, ונקבעו דמי שימוש ראויים והוצאות שעל המבקשים לשלם למשיבים.

על פסק דין זה הוגש ערעור התלוי ועומד בבימ"ש זה.

עובר להגשת הערעור, פנו המבקשים לבימ"ש קמא בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

בהחלטה מיום 2.7.14 התקבלה בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע פסק הדין, בכפוף להפקדת ערובה להבטחת נזקי המשיבים, בסך 35,000 ₪. על החלטה זו לא ביקשו המבקשים רשות לערער, ותחת זאת הגישו ביום 10.7.14 בבימ"ש קמא בקשה לפטור מהפקדת ערובה.

ביום 27.8.14 ניתנה ההחלטה נושא הבקשה שלפני. נקבע כי אין שינוי מההחלטה מיום 2.7.14 וניתנה למבקשים ארכה של 14 ימים להפקדת סכום הערובה.

3.בבקשה שלפני טוענים המבקשים כי החלטת בימ"ש קמא מיום 27.8.14 אינה מנומקת, כי אין באפשרותם להפקיד את סכום הערובה שנקבעה, וכי יש לראות בסכום שהופקד כעירבון בערעור על פסק הדין (15,000 ₪) ערובה מתאימה גם לעיכוב ביצוע פסק הדין.

4.דין הבקשה להידחות.

המבקשים לא ביקשו רשות לערער על החלטת בימ"ש קמא אשר קבעה את הפקדת הערובה כתנאי לעיכוב ביצוע מיום 2.7.14, והמועד חלף זה מכבר.

העובדה כי המבקשים הגישו בקשה נוספת לבימ"ש קמא לפטור אותם מערובה, שמשמעותה למעשה שינוי ההחלטה מיום 2.7.14, אין בה כדי להאריך למבקשים אוטומטית את המועד לבקש לערער על ההחלטה המקורית מיום 2.7.14 כאשר הבקשה הנוספת נדחתה (השווה בש"א 1438/08 ניצולת הקרטל בע"מ נ' מדינת ישראל (20.2.08)).