רע"א 3483/15 פלוני נ' פלונית ואח'

השופט י' דנציגר:

           בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' פרסקי) בפש"ר 38738-06-14 מיום 12.2.2015 ומיום 17.2.2015, בגדרן קצב בית המשפט את סכום המזונות החודשי שעל המשיבה 1 לשלם למבקש והעמידו על סך של 700 ש"ח.

1. המשיבה 1 (להלן: החייבת) הגישה בקשה להכרזתה כפושטת רגל בשנת 2014. ביום 19.6.2014 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי צו כינוס לנכסי החייבת, בגדרו הושת עליה תשלום חודשי בסך 550 ש"ח. המשיב 2, עו"ד יהושע שועלי, מונה כמנהל המיוחד לנכסי החייבת (להלן: המנהל המיוחד) מטעם כונס הנכסים הרשמי, המשיב 3 (להלן: הכנ"ר).
2. המבקש היה נשוי לחייבת, ומנישואיהם אלו נולדו להם שני ילדים משותפים, אשר מצויים במשמורת בלעדית של המבקש כיום. ביום 2.10.2013, במסגרת הליך לתביעת מזונות המתנהל בין הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (תמ"ש 38052-03-12), נפסק כי החייבת תישא במזונות זמניים בסך של 1,000 ש"ח לחודש, ובמחצית מתשלומי החינוך והוצאות רפואיות חריגות עבור הקטינים. כעולה מהבקשה, המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) נשא בתשלום המזונות שנפסקו לחייבת בסך 1,000 ש"ח לחודש. לפיכך, ביום 21.12.2014 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה לקציבת מזונות בהתאם לסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל). הבקשה נסמכה על המזונות הזמניים שנפסקו לחייבת ובמסגרתה התבקש בית המשפט לקצוב את מזונות הקטינים על סך של 2,105 ש"ח, באופן שהחייבת תישא בתשלום של 1,105 ש"ח, ואילו את היתרה ימשיך לשלם המל"ל. החייבת התנגדה לבקשה בתגובתה מיום 10.2.2015, וביקשה לקצוב את תשלום המזונות לסך של 500 ש"ח לחודש, הואיל ולדבריה היא לא עובדת וממתינה לדמי אבטלה והואיל והכנסת בן זוגה החדש משמשת להוצאות שוטפות של הבית ושני ילדיהם המשותפים והוא לא נושא בהוצאות מחייתה של החייבת.
3. המנהל המיוחד בתגובתו הקצרה חזר על עיקרי תגובת החייבת לבקשה, ועל בסיסם טען כי לשיטתו יש להעמיד את סכום המזונות על סך של 700 ש"ח לחודש. ביום 12.2.2015 נתן בית המשפט המחוזי את החלטתו בבקשה כדלקמן:

"נימוקי המנהל המיוחד מקובלים עלי, ולפיכך הנני מאמץ המלצתו ואני מורה כמומלץ בידו על המשך הליכים, ועל הקצבת המזונות כמומלץ בסך 700 ש"ח מחודש 12/14".

4. על החלטה זו הגיש המבקש בקשה להבהרה, בגדרה התבקש בית המשפט המחוזי להבהיר אם הסכום שנקצב הוא בנוסף לסכום שקיבל המבקש מאת המל"ל או במקומו. ביום 16.2.2015 הורה בית המשפט על הגשת תגובת המנהל המיוחד והחייבת לבקשת ההבהרה. יום למחרת התקבלה תגובת המנהל המיוחד. בתגובה נמסר כי המל"ל משלם כספים תחת החייבת, תוך שהוא שומר לעצמו את הזכות לפעול כנגד החייבת לגביית הסכום ששולם על ידו לזכאי המזונות, ובכך למעשה ייווצרו לחייבת חובות חדשים בתקופת היותה פושטת רגל. משכך, המליץ המנהל המיוחד להורות כי הסכום הקצוב הינו סכום המזונות היחיד לו זכאי המבקש מאת החייבת. בעקבות תגובה זו הבהיר בית המשפט כי הסכום שנקצב על ידו הינו סכום כולל למזונות הקטינים בו תישא החייבת.

           מכאן בקשת רשות הערעור.

5. בבקשה נטען כי בית המשפט המחוזי שגה עת קצב את סכום המזונות על סך 700 ש"ח מבלי שערך איזון בין צורכיהם של הקטינים לבין הסכומים אותם מפקידה המשיבה לקופת הכינוס, ותוך הסתמכות מלאה על תגובתו של המנהל המיוחד. בהקשר זה נטען כי תגובת המנהל המיוחד אינה מנומקת ונשענת על מצב הדברים החלקי שהוצג בתגובת החייבת לבקשה, אשר לא גובה באסמכתאות, ומבלי שהתייחסה להתנגדויות אותן העלה המבקש בבקשתו לקציבת המזונות. זאת ועוד, נטען כי חלק מנימוקי המנהל המיוחד כלל לא נטענו על ידי החייבת, וכי בהחלטת בית המשפט לא הובהר אלו מן הנימוקים של המנהל המיוחד מקובלים עליו.
6. בהחלטתי מיום 2.7.2015 התבקשו המשיבים להגיש תגובות לבקשה. החייבת טוענת כי החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה לאחר שהונחו לפניו כלל העובדות הרלבנטיות לבקשה ובכלל זה – אישורי הכנסות המבקש, היקף צורכי מחייתו וצורכי מחייתם של הקטינים, למול הנתונים בדבר הכנסות והוצאות החייבת וכן תגובת המנהל המיוחד. על כן, לשיטתה, בית המשפט בירר עד תום את הנתונים העובדתיים והכספיים בטרם נתן החלטתו ואין להתערב בה. זאת בייחוד בהתחשב בכך שהמזונות הזמניים שנפסקו גבוהים אך במעט מהסכום שנקצב כאן.

           בפתח תגובת המנהל המיוחד מבקש הוא כי בית משפט זה יכריע באשר לדרך התקיפה של החלטות של קציבת מזונות. לגוף הדברים טוען המנהל המיוחד כי הוא בחן את השיקולים הנדרשים בהליך זה ובחינתו נסמכה על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, על בקשת החייבת לפשיטת רגל והמסמכים שצורפו לה, על חקירת החייבת בפני המנהל המיוחד וכן על דוחות חודשיים אותם הגישה החייבת למנהל המיוחד. בהמשך, מנמק המנהל המיוחד את הנתונים שעמדו בבסיס המלצתו, וטוען כי אין לקבל את הבקשה. יצוין כי נתונים אלו לא הובאו בתגובתו לבית המשפט המחוזי.

           בתגובת הכנ"ר נטען כי תגובת המנהל המיוחד נעדרה התייחסות לנימוקי ההתנגדות של המבקש, ונוכח עמדת בית משפט זה בהחלטותיו האחרונות לפיהן "לא ניתן לקבל הסתמכות גורפת ובלתי מנומקת על תגובת הנאמן מבלי להתייחס כלל לנימוקי ההתנגדות של הזכאים למזונות", עמדת הכנ"ר היא כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לקציבת המזונות.

הכרעה

7. לאחר שעיינו בהחלטת בית המשפט המחוזי, בבקשה ובתגובות לה, החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פיה. לגופו של עניין, הגענו למסקנה כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי ולהחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שישלים את הנמקתו.
8. בהחלטות קודמות ברע"א 2674/15 פלוני נ' פלוני (5.7.2015) ורע"א 7677/14 פלונית נ' פלוני (19.4.2015) עמדנו על החשיבות של הנמקת החלטות בעניין קציבת מזונות לצורך הפעלת ביקורת ערעורית אפקטיבית. עוד עמדנו על כך שלא ניתן לקבל הסתמכות גורפת ובלתי מנומקת על תגובת הנאמן או עמדת הכנ"ר, מבלי להתייחס כלל לנימוקי ההתנגדות של הזכאי למזונות. דומה כי גם המקרה שלפנינו נופל בגדר המקרים שבהם חסרה הנמקה, ולו קצרה ותכליתית. בהיעדר הנמקה מספקת, אין בידינו לבחון את נכונותה של ההחלטה אשר תלויה בנסיבות הקונקרטיות של הצדדים. לפיכך, מצאנו כי יש להשיב את התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שינמק את החלטתו, ולאחר מכן, אם הצדדים יראו להשיג על ההחלטה, הם יוכלו לעשות זאת. למען הסר ספק, נבהיר כי אין בתוצאה אליה הגענו כדי להביע דעה בדבר נכונות החלטת בית המשפט במקרה דנא.