רע"א 34302-12-14 כהן נ' זינגר

בפניי בקשת המבקש, למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה (כב' הש' יעל קלוגמן) מיום 23.1.14, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לביטול פסק דין מיום 4.12.13 (להלן: פסק הדין), ואשר ניתן כנגד המבקש במסגרת המרצת פתיחה שהוגשה ע"י המשיב, ובהעדר תשובה או בקשה לדיון מטעם המבקש.

המשיב מתנגד לבקשה.

נציין, כי הבקשה המקורית להארכת מועד הוגשה ביום 16.12.14 תוך שהיא כוללת בתוכה גם את הבר"ע עצמה. בהחלטתי מיום 16.12.14 הוריתי למבקש להגיש בקשה למתן ארכה מתוקנת על פי התקנות. אי לכך, הבקשה למתן ארכה נשוא הדיון שבפניי, הוגשה ביום 23.12.14.

רקע:

1.המבקש הגיש כנגד המשיב תביעה בבית משפט מחוזי ת"א (ת.א. 20775-05-10), במסגרתה הגיעו הצדדים להסכם פשרה, לפיו היה על המשיב להעביר לבעלות המבקש נכס עד למועד מסוים שאם לא כן ישלם המשיב למבקש סך של 500,000 יורו, בנוסף נדרש המשיב לשלם למבקש סכום נוסף של 102,000 יורו. לטענת המבקש הפר המשיב את הסכם הפשרה ולפיכך הוא פתח כנגדו תיק הוצל"פ לגביית הסך הכספי המוסכם. המשיב טען כנגד המבקש טענת "פרעתי" שעיקרה הפרת ההסכם ע"י המבקש בכך שנמנע מלהתייצב לפני נוטריון ברומניה בשני מועדים שנקבעו לכך ובכך מנע את העברת הנכס לידיו כהמרה לתשלום בסך 500,000 יורו ע"פ ההסכם.

2.טענת המשיב התקבלה וכב' רשמת ההוצל"פ הפנתה את המשיב להגשת תביעה מתאימה לבית משפט המוסמך לצורך הכרעה בשאלה האם ההסכם הופר ע"י המבקש.

3.ביום 1.10.13 הגיש המשיב בקשה בהמרצת פתיחה כנגד המבקש בה ביקש להצהיר כי המבקש הפר את ההסכם שנכרת בין הצדדים מיום 18.1.12, בכך שמנע את העברת הנכס לידיו.

4.לאחר שחלפו 45 ימים מהגשת התביעה, ולא הוגשה בקשה לקיום דיון מצד המבקש, ביקש המשיב פס"ד על פי תקנה 256א' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

5.ביום 4.12.13 ניתן פסק דין על סמך ההמרצה בלבד. המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין, ובקשתו נדחתה בהחלטת בית משפט קמא מיום 23.1.14, זאת אחר שבית משפט קמא שמע ארוכות את הצדדים וטענותיהם.