רע"א 33981-02-15

1.המשיב, תובע את עיריית אופקים (המבקשת) בבימ"ש השלום בבאר שבע לפיצוי כספי בסכום של 50,000 ₪.

לטענתו (בסעיף 22 לכתב התביעה), העירייה דורשת ממנו חובות ארנונה בסכום של 20,115 ₪ שעה שחובו אמור להיות 3424 ₪ בלבד, וזאת לאור זכאותו הנטענת להנחות בחובות הארנונה.

במקום אחר בכתב התביעה נטען על ידו כי דרישת חוב הארנונה הינה 47,000 ₪.

כתב התביעה (אשר הוגש על ידי המשיב עצמו והמנוסח באי בהירות רבה), מפרט טענות שונות של המשיב בדבר דרך ההצטברות הנטענת (ע"י העירייה) של חובות הארנונה שלו (החל משנת 2004) – ותביעתו ודרישתו כי ביהמ"ש יקבע כי הוא איננו חב באותם תשלומי ארנונה – מסיבות שונות.

בכותרת כתב התביעה נקוב סכום התביעה ב- 50,000 ₪ ו"מהות התביעה" מצוינת כ: "כספי – גרימת נזק בהוצאות מיותרות, באי מתן שרות הולם לתושב, באי ביצוע החלטות ועדה ובנסיון לעשוק תושב".

המשיב אינו תובע השבת סכומי ארנונה שלטענתו שולמו ביתר. טענתו הינה כי חיובי הארנונה שהוצאו לו אינם כדין – ועל כן לא שילם כלל סכומים אלה.

2.העירייה ביקשה את בית משפט השלום למחוק את התביעה על הסף בעילה של חוסר סמכות עניינית – זאת הואיל ועילת התביעה עניינה בתקיפת החלטות הרשות המקומית והסעד הנעתר איננו להשבה כספית אלא לקביעה שיפוטית לעניין תוקף החלטת הרשות.

בנוסף טענה העירייה כי התביעה התיישנה והיא נעדרת עילה על פניה, וכי המשיב הגיש כבר בעבר תביעות זהות או דומות שנדחו ועל כן קם, לטענתה, מעשה בית דין.

3.בהחלטה מיום 11.1.15 דחה בימ"ש השלום (הרשמת הבכירה ל. ויינשטיין) את בקשת המחיקה על הסף.

בנימוקי ההחלטה נקבע כדלהלן:

"התובע טוען כי דרישות העירייה הסבו לו נזקים והיא "משליטה פחד ושליטה על אזרחים תמימים.

היות והתובע טוען לנזקים שנגרמו לו כתוצאה מחיובי ארנונה גבוהים מהמותר ולא השבת כספי ארנונה ששולמו ביתר, שהרי שדין תביעה זו להתברר בבית משפט זה ואין לסלקה על הסף".

4.בפני בקשת העירייה לרשות לערער על אותה החלטה. לטענתה, משנקבע (ועל כך גם אין חולק), כי עילת התביעה הינה עצם קביעת הארנונה וסכומיה – עילה שכזו הינה בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים שכן המדובר בעילת תביעה התוקפת את החלטת הרשות המקומית לעניין החיוב בארנונה וסכומי החיוב.