רע"א 33922-10-14 א.ת. אפיק הנדסה בע"מ ואח' נ' שרותים ופיקוח ריתוך (אל) בע"מ

1.בפניי בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי א.ת. אפיק הנדסה בע"מ ח.פ. 513857854, ו-למפרט הנדסה ושיווק (1998) בע"מ ח.פ. 512710930, (להלן: "המערערות") על החלטתו של בית המשפט השלום בחיפה מיום 22.09.14 שניתנה על ידי כבוד השופטת מעיין צור במסגרת ת"א 2257-02-10. בית משפט קמא דחה את בקשת המערערות להמציא צו למנכ"לי חברת כרמל אולפינים וחברת נתיבי איילון, (להלן: "החברות"), המורה להן לספק את המידע המבוקש אודות זהות הנציגים של אותן חברות שזומנו לישיבת ההוכחות שהייתה קבועה לאותו מועד ולא הופיעו.

בית משפט קמא קבע בהחלטתו, כי מדברי ב"כ המערערות עולה, כי המערערות לא פעלו לאיתור העדים הספציפיים הרלוונטיים להמצאת המסמכים המבוקשים ולמסירת ההזמנות לידיהם על אף שעמדו בפניהן כשנה ושמונה חודשים לעשות זאת, ולכן אין בסיס לקבוע כי עד כזה או אחר זומן כדין.

2.על פי האמור בבקשת רשות הערעור הזמינו המערערות שני עדים מטעם החברות, כאשר לטענת המערערות, הזימון נעשה באמצעות בית משפט והוא נמסר לנציגי החברות פעמיים, כך שהמסירה בוצעה כדין.

לטענת המערערות, טעה בית משפט קמא, כאשר דחה את הבקשה לזימון עדים, וזאת לאור מסירת ההזמנות כדין ולאור חשיבות עדותם של נציגי החברות לברור ההליך. בהקשר זה נטען עוד, כי שגה בית משפט קמא משלא מצא במסירה שהוצגה לו כמסירה כדין.

המערערות הוסיפו וטענו, כי טעה בית משפט קמא משלא בחן באופן מהותי את ההליך בין היתר לאור מחלתו הקשה של מנהל המערערות. כן נטען, כי טעה בית משפט קמא כאשר העדיף את הפרוצדורה על פני המהות, שעה שאי מתן אפשרות להציג את החשבונות באמצעות העדים, כמבוקש על ידי המערערות יוביל לתוצאה קשה אשר תחייב בכל מקרה בחינה "ערעורית" מיותרת.

עוד טענו המערערות, כי שגה בית משפט קמא, כאשר הטיל על ב"כ המערערות לאתר "נציג ספציפי" שעה שמדובר בפניה לתאגיד. כן נטען, כי שגה בית משפט קמא כאשר קבע, כי ב"כ המערערות הצהירה, כי היא לא זכתה לשיתוף פעולה מן העדים שעה שבפועל לא נטענה טענה שכזו. לבסוף נטען, כי שגה בית משפט קמא כאשר ציין בהחלטתו, כי הבקשה הינה לזמן את המנכ"לים לבירור בדבר זהות נציגיהם, כאשר הבקשה הייתה לזמנם להציג חשבונות.

נוכח האמור, מבקשות המערערות להיעתר לבקשת רשות הערעור, לדון בה כערעור ולהתיר את זימון העדים לדיון הקבוע להמשך שמיעת ההליך נשוא החלטת בית משפט קמא, תוך חיוב המשיבה בהוצאות ההליך ובשכר טרחת עורך דין.

3.בתגובתה לבקשת רשות הערעור טענה המשיבה, כי ההחלטה נשוא הבקשה ניתנה לאחר מסכת ארוכה ומייגעת, באופן חריג ופסול של ניהול ההליך בפני בית משפט קמא על ידי המערערות. נטען, כי המערערות מנהלות את הדיון בבית משפט קמא באופן שמוביל להתמשכות בלתי נסבלת של ההליכים, כאשר התיק עומד בפתח שנתו הששית, כך שנראה שהגשת הבר"ע נשוא ההליך דנן, הינה אך נדבך נוסף בהתנהלות פסולה זו של המערערות.

בהמשך תגובתה פירטה המשיבה שורה של בקשות שהוגשו על ידי המערערות לבית משפט קמא לעניין זימנום של נציגי החברות למתן עדות, ואשר אושרו על ידי בית משפט קמא חלקם לפנים משורת הדין, כך שלעמדת המשיבה החלטת בית משפט קמא נשוא בקשת רשות הערעור לא ניתנה יש מאין, אלא בזיקה ברורה ובעקבות התנהלותן של המערערות בניהול ההליך ובזבוז זמן שיפוטי.