רע"א 33133-07-16

: | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים אזרחיים
33133-07-16
28.9.2016
בפני השופט:
1. אהרן פרקש
2. נשיא (בפועל)


- נגד -
מבקשת:
המרכז לרפואת המשפחה (אף.אם.סי.) בע"מ
עו"ד מוחמד סייד-אחמד
משיבים:
1. קופת חולים מאוחדת
2. עתיד ע.ש.ר שרותי רפואה בע"מ
3. אור יצחק בע"מ
4. ראאיד חאג' יחיא
5. אברהם סיבוני

עו"ד דן גיורא
עו"ד רן בסה
החלטה

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' צ'רקה), בת"א 56299-03-15 (מיום 15.6.16), בגדרה קבע כי המבקשת תפקיד סך של 30,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיבה 1 וכן סך של 30,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיבים 2 – 5, שאם לא כן תמחק התביעה.

הרקע העובדתי והדיוני בבית משפט קמא

1.המבקשת הגישה תביעה נגד המשיבים על סך 1,243,316 ₪. על פי המבקשת, היא הוקמה במיוחד כדי לנהל מרכז רפואי של קופת חולים מאוחדת בכפר אבו גוש, ולטענתה, המשיבים גרמו לה לנזקים והפסדים העולים כדי עוולות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], דיני החוזים, וחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979.

2.ביום 13.12.15 ביקשה המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") מבית המשפט קמא לעשות שימוש בסמכותו מכח סעיף 353א בחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") ולחייב את המבקשת להפקיד בקופת בית המשפט ערובה בסך 200,000 ₪. זאת, משום שנטען, כי מדובר ב"חברה מפרת חוק", דבר העשוי להשפיע על נזילותה הכספית של המשיבה ומעיד כי היא תתקשה לעמוד בהוצאות משפטה. כן נטען, כי עצם הצהרותיה של המבקשת בבקשה למתן פטור מאגרה מצביעות כי תתקשה לשלם הוצאות אלו, אם תידרש לכך.

3.ביום 15.12.15, הגישו המשיבים 2 – 5 בקשה דומה לחיוב המבקשת בערבות על סך 124,000 ₪.

4.המבקשת השיבה (ביום 24.1.16), כי חיובה בערבות כמוה כסגירת שערי בית המשפט בפניה, ולדידה, משום שיש לה עילות מוצקות לתביעה הרי ש"נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה" בערובה (כלשון סעיף 353א בחוק החברות).

5.המשיבה הגיבה באומרה שהמבקשת כשלה להוכיח שיש לה היכולת הכלכלית לפרוע את חובה, היה ותפסיד בתביעתה, ואף לא הוכיחה כי סיכויי הצלחת תביעתה מובהקים.

6.בהחלטתה הפנתה השופטת צ'רקה לפסק דינו של כב' השופט ח' מלצר ברע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.09), בו נקבעו הכללים ליישום סעיף 353א בחוק החברות, והחליטה, כאמור בראשית הדברים, כי על המבקשת להפקיד ערובה בסך 30,000 ₪ לכל קבוצת נתבעים.

7.על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור. כן הוגשה הבקשה שלפניי – לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט קמא עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור שהוגשה.

הבקשה והתגובה שלפניי

8.בבקשה לעיכוב ביצוע חזרה המבקשת על טענתה כי סיכויי תביעתה טובים, והוסיפה כי התיק אינו מורכב דיו כדי להצדיק ערבות בסך 60,000 ₪, כי המשיבים לא צירפו תצהירים לבקשותיהם לקביעת ערובה, כי בית המשפט התעלם מהמצוקה אליה נקלעו המבקשת ובעלי מניותיה עקב מחדלי המשיבים, וכי יש ללמוד מכך שרשמת בית המשפט קמא העניקה פטור מאגרה (כב' הרשמת בלהה יהלום; החלטה מיום 17.10.15), שאין הצדקה לערובה כה גבוהה.

9.מנגד טענה המשיבה, שבקשת רשות הערעור הוגשה ביום 17.7.16, בעוד שבקשת עיכוב הביצוע הוגשה רק ביום 11.8.16, הווה אומר כי המבקשת השתהתה בהגשת בקשתה דנא. כן טענה, כי כלל ידוע הוא שעצם הגשת בקשת רשות ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה ואין לחרוג מן האמור. בנוסף טענה, כי התביעה קנטרנית וסיכויי קבלתה נמוכים, וכי המבקשת לא עמדה בנטל להיפוך החזקה שבסעיף 353א בחוק החברות המחייב הפקדת ערובה. עוד נטען, כי ניהול ההגנה יחייב את המשיבה בהוצאות, ושעה שהמבקשת עצמה מודה כי היא נעדרת נכסים, הרי שאם לא תינתן הערובה והתביעה תדחה, המשיבה תמצא עצמה מול שוקת שבורה. המשיבה הוסיפה וטענה, כי מנגד לזכות המבקשת שלא יסגרו בפניה דלתות בית המשפט, מצויה זכותה שלה לא להיות מוטרדת בהליך יקר וממושך. המשיבה ביקשה, כי הבקשה תסולק ויפסקו לטובתה הוצאות. המשיבים 2 – 5 הגיבו גם הם לבקשה, וטיעוניהם דומים לאלו של המשיבה.

10. במענה לתגובות המשיבים שבה המבקשת על טיעוניה והדגישה, כי הפקדת הערובה היא גורלית לאפשרותה לעמוד על זכויותיה ולברר את טענותיה. לטענתה, היא לא השתהתה בהגשת הבקשה, אלא הגישה אותה בסוף פגרת הקיץ.

דיון והכרעה

11. כידוע, הכלל הנו כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים ועל המבקש עיכוב ביצוע לשכנע בקיומם של שני תנאים מצטברים: כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כאשר מתקיימת מקבילית כוחות בין שני תנאים אלו ומשקל מיוחד ניתן למאזן הנוחות בהכרעה הנוגעת לסעד זמני (ע"א 7145/14 פרייס נ' בנק אוצר החייל בע"מ (12.11.14), פסקה 9).

12. מבלי לקבוע מסמרות בעניין, דומה כי סיכויי בקשת רשות הערעור דנא אינם גבוהים. עיון בהחלטה מושא הערעור מלמד כי בית המשפט עמד על השיקולים הרלוונטיים, מה גם שלערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בחיוב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע (רע"א 5308/14 לוי נ' גרין (21.9.14), פסקה 7). עם זאת, שוכנעתי כי דחיית הבקשה לעיכוב, עד הכרעה בבקשת רשות הערעור (וככל שתינתן, בערעור), תייתר את הדיון בה, שכן הלכה למעשה אין באפשרות המבקשת לעמוד בהפקדת הערובה. מנגד, המשיבים לא הצביעו על נזק שייגרם להם אם תעוכב הפקדת הערובה עד להכרעה בבקשה גופה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה רכישת מנוי

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד הסרת מסמך באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת 
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>