סרור נ' עירית תל-אביב-יפו

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת יסכה רוטנברג) מיום 27/8/17 בה"פ 6316-04-17 במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לביטול עיקולים שהוטלו על ידי המשיבה.

2.בבית משפט קמא מתבררת המרצת פתיחה שהגישה המבקשת נגד המשיבה (להלן גם: "העירייה") ובמסגרתה ביקשה להצהיר כי איננה חייבת לעירייה כספים, לא באמצעות תיקי הוצל"פ ולא לפי פקודת המיסים (גבייה) וכי יש להורות לעירייה להפסיק לפעול לגביית כספים ממנה.

כאשר הוגשה התובענה בחודש אפריל 2017 הוגשה על ידי המבקשת בקשה לעיכוב הליכים ולביטול הליכים. הבקשה נדחתה על ידי כב' השופט עמית יריב ביום 9/4/17.

המבקשת הגישה ביום 9/4/17 בקשה לעיון חוזר והבקשה נדחתה ביום 12/4/17.

העירייה הודיעה כי מבלי לוותר על טענותיה היא מסכימה לעכב הליכי אכיפה מנהלים אך לא מסכימה לביטולם .

המבקשת הגישה "בקשה שלישית למתן ביטול ועיכוב הליכים", וזו נדחתה בהחלטה מיום 24/4/17, תוך שהובהר למבקשת כי "עיון חוזר" אין פירושו ערעור.

גם על החלטה זו לא הוגשה בקשת רשות ערעור.

המבקשת הגישה ביום 25/4/17 בקשה ל"עיכוב הליכים בתיק והחזרת כספים למבקש", שכן מומשו כספי עיקולים בסך 6,000 ₪.

העירייה בתגובתה חזרה על עמדתה לפיה היא אינה מתנגדת לעיכוב הליכי אכיפה מכח פקודת המיסים (גביה) אך לא מסכימה לביטול הליכים.

נטען, כי ביטול הליכים פירושו, מתן סעד זמני למבקשת, הזהה לסעד העיקרי בתובענה.

בהחלטה מיום 8/5/17 נקבע כי הבקשה לביטול עיקול, שהיא הרביעית בעניין, תידון במועד הדיון.