רע"א 31560-09-16 ירושלמי נ' בנק הפועלים בע"מ

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של כב' השופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל אביב שניתנה ביום 4/7/16 בתא"ק 311-12-14 ולפיה הותנתה קבלת הרשות להתגונן בהפקדת ערובה בסך 94,000 ₪.

2.עסקינן בתביעה בסדר דין מקוצר שהגיש המשיב (להלן גם: "הבנק") נגד המבקש על סך 326,239.75 ₪ וזאת בגין יתרת חוב בחשבון מס' 209493 להלן: "החשבון").

בדיון שהתקיים ביום 5/5/16 נחקר המבקש על תצהירו, ולאחר הגשת הסיכומים ניתנה ההחלטה שבגינה הוגשה הבר"ע שלפני.

3.בית משפט קמא בהחלטתו סקר בקצרה את טענות הצדדים. מחד – טענת המבקש כי לקח הלוואות בעידוד הבנק תוך הפרות חובות הבנק כלפיו (חובת תום לב, אמון וזהירות) וכן טענה כי ההלוואות ניתנו בריבית בלתי סבירה ואף בשיעור העולה על ריבית הנלקחת בהלוואה חוץ בנקאית. מאידך – טענות הבנק בנוגע לכלליות הטענות ולחוסר פירוט.

נקבע, ובצדק, כי בשלב בקשת הרשות להתגונן לא בוחנים את אמינות הטענות ודי ב"הגנה לכאורה", וכי הטענות צריכות להיות מפורטות ואין די בהעלאת טענות כלליות.

נקבע: "...מבלי להביע עמדתי בשלב זה, טענות על גבול הכלליות נראה כי אינן ממלאות אחר ההלכה הפסוקה" (מתוך סעיף 3.2 להחלטה).

"מבלי לטעת מסמרות, משטוען המבקש כי המשיב חרג מחובות הנאמנות ותום הלב המוטל עליו נראה כי לא די בטענה כי זה האחרון "עודד" אותו לקחת את סדרת ההלוואות, ואף לא די בהיות הריבית גבוהה מהנהוג בשוק. כך או כך, לשלב זה די בטענות אלו כדי ליתן רשות להגן ואולם זו תותנה בהפקדת ערבות כספית". (מתוך סעיף 4.4. להחלטה).

כב' השופט קמא קבע מפורשות, כי הטענה ולפיה הבנק עודד את המבקש לקחת סדרת הלוואות בריביות גבוהות איננה בשלב זה "הגנת בדים".

למרות זאת קבע, כי הטענות אינן מפורטות בשל הסיבות הבאות:

א)המבקש הצהיר כי העביר לבנק 70,000 ₪ אך לא סמך טענה זו.