רע"א 31056-04-14 דלק נ' מדינת ישראל ואח'

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 9.3.14 (כב' השופט אריאל צימרמן) לפיה נדחתה עתירת המבקש לסעד זמני האוסר את פינוי המבקש מקרקע הידועה כגוש 6989 חלקות 13, 14, 16, 17, 20, 27 (להלן: המקרקעין).

בשנת 2008, לאחר 10 שנים של התדיינויות משפטיות, ניתן פסק דין הקובע כי על המשיב 3 לפנות את המקרקעין. בשנת 2014 הגיש המבקש את תביעתו לביטול פסק הדין בטענה כי המשיב 3, אביו של המבקש, אינו בעל הזכויות במקרקעין אלא הוא בלבד. משכך טוען המבקש, על המדינה לנהל את ההליך המשפטי מולו ולא מול המשיב 3 וכל קביעותיו של פסק הדין שניתן כנגד המשיב 3 בטלות הן לטענותיו.

במסגרת הליך קמא עתר המבקש למתן צו מניעה זמני למניעת פינוי המקרקעין. בקשה זו נדחתה ומכאן הבר"ע שבפניי.

הלכה היא כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות הנוגעות למתן סעד זמני. התערבות כזו תיעשה במקרים חריגים, אשר בהם ברור שהערכאה הדיונית נתפסה לטעות או כאשר נעשה שימוש שרירותי בשיקול דעתה (ראו גם: רע"א 8526/09 בניני בנק בע"מ נ' דרור הדרום חברה לפיתוח בע"מ ואח', 18.3.2010; רע"א 2397/06 אברג'יל ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל - מחוז ת"א תק-על 2006(3),2562).

בית משפט קמא ישב לדין בחן ובדק היטב בדברים והוציא מלפניו החלטה מנומקת כדבעי המתייחסת בפרוט לכלל טענות המבקש. בנוסף, כוללת ההחלטה קביעות עובדתיות באשר למהימנות הצדדים לאחר שבית המשפט התרשם מהעומדים בפניו – קביעות אשר אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בהן.

ההחלטה נושא הבר'ע סבירה על פניה ולא נמצא בה פגם כלשהו המחייב תיקון.

הבר'ע נדחית.

המבקש יישא בהוצאות המשיבים 1-2 בסך כולל של 10,000 ש"ח.