רע"א 30081-12-16 ה.ד.ר.ת חב' לבנין פיתוח והשקעות בע"מ נ' דר לולו ואח'

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש שלום בת"א (כב' הש' סג"נ טל לוי – מיכאלי) מיום 21.11.16 ולפיה חויבה המבקשת בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות המשיבים בסך 20,000 ₪ בהסתמך על סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות").

2.עפ"י כתב התביעה המתוקן מיום 16.4.16 עסקינן בתביעה על סך 530,000 ₪ בגין נזקים נטענים שנגרמו למבקשת, לרבות בגין עגמת נפש, כאב וסבל.

נטען כי הנזקים נגרמו למבקשת בשל מחדלם של המשיבים אשר גרמו לפירוק המבקשת ופירוקה של חברת אופיר ייזום והשקעות וכן למחיקת התביעה שהן הגישו נגד חברת אגם בת"א 48281-06-11 בבימ"ש שלום בראשל"צ וכן להוצאות רבות לצורך ביטול פסה"ד, הגשת ערעורים לבימ"ש מחוזי ובימ"ש עליון, הפקדת ערבונות שחולטו ועוד.

3.החלטת בימ"ש קמא: 

בית משפט קמא בהחלטתו מיום 21.11.16 פירט, כי המשיבים ביקשו לחייב את המבקשת בהפקדת ערובה להוצאות בסך 75,000 ₪ והמבקשת באמצעות מנהלה הגישה "מה שמתיימר להיות תגובה לבקשה הנ"ל". צוין כי התגובה אינה נתמכת בתצהיר וכללה טיעונים שאינם ממין העניין כך למשל התגובה אינה מתייחסת ליכולתה הכלכלית של המבקשת לפרוע חובותיה ככל שייוצרו בהליך.

עוד הובהר כי במסגרת הישיבה שהתקיימה באותו יום ניתנה למבקשת אפשרות להגיב לבקשה, אך מנהל המבקשת לא העלה טיעונים לגופו של עניין.

בימ"ש קמא סקר את המסגרת הנורמטיבית בסוגיית הפקדת ערובה כאשר התובעת היא חברה בע"מ ונקבע כי:

"בענייננו, ובמכלול השיקולים, ובשים לב למצבה הכלכלי של החברה התובעת היא חברה הנמצאת בהליכי פרוק ואשר ההליך לא מתנהל ע"י המנהל המיוחד מטעמה או ע"י הנאמן שמונה ע"י ביהמ"ש, ובהעדר תשובה בעניין זה מטעם התובעת מטעם מנהלה, יש הצדקה אמיתית להורות כאמור.

במסגרת השיקולים הנוספים שהובאו בחשבון נתתי דעתי גם להתנהלות הדיונית של התובעת עד עתה. המנהלת את ההליכים באמצעות מנהלה אשר אינו עו"ד ומסרב להיות מיוצג ע"י כזה. ומשכך, ועד עתה מדובר בהתנהלות דיונית נפסדת אשר יכול ותחייב גם בעתיד פסיקת הוצאות" .

בהמשך נקבע כי מוקדם מדי לבחון את סיכויי ההליך אך הם אינם נוטים בשלב זה לטובת המבקשת.

באשר לקביעת גובה הערובה ביהמ"ש ציין כי לקח בחשבון את טענות המשיבים ("משקל נכבד"), זכות הגישה לערכאות של המבקשת וכן סכומה של התביעה.