עמר ואח׳ נ׳ חמוי

לפניי בקשה למתן רשות לערער על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט מ' חאג' יחיא) שניתנה ביום 16.6.22 בת"א 39628-02-22. בהחלטה זו דחה בית משפט השלום את בקשת המבקשים למתן סעד זמני אשר יתיר להם לתפוס באופן מידי חזקה בדירה שאותה הם רכשו מהמשיבה.

לאחר שנתתי דעתי לטענות שהועלו על ידי הצדדים בהרחבה בכתב, וכן לטענות שהם העלו בעל פה במהלך הדיון שהתקיים לפניי ביום 3.11.22, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. מהטעמים שאביא להלן החלטתי לקבל את הערעור.

בתמצית ייאמר, כי ביום 18.11.21 נכרת בין הצדדים הסכם מכר בגדרו רכשו המבקשים מהמשיבה דירה השייכת לה, הנמצאת ברחוב רש"י 109/5 בירושלים. המבקשים שילמו למשיבה את התמורה הנקובה בהסכם המכר, 2,080,000 ₪; הם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין כבעלי הזכויות בדירה; והם העבירו על שמם את תשלומי הארנונה, החשמל, המים והגז. בנוסף, המבקשים קיבלו את מפתחות הדירה.

ימים ספורים לפני המועד שבו המבקשים עמדו להיכנס לדירה, התגלעה מחלוקת בין המשיבה לבינם, שבעקבותיה המשיבה שלחה למבקשים הודעה בדבר ביטול ההסכם.

לנוכח זאת, המבקשים הגישו לבית משפט השלום תובענה שבגדרה הם עותרים למספר סעדים, וביניהם סעד הצהרתי שלפיו הסכם המכר שנכרת בינם לבין המשיבה תקף. בצד התובענה העיקרית המבקשים הגישו מספר בקשות למתן סעדים זמניים. אחת הבקשות היא הבקשה מושא דיוננו (המהווה "סיבוב שני" של בקשה מסוג זה), שבגדרה הם עתרו לכך שבית המשפט יוציא מלפניו צו המתיר להם להיכנס לדירה ולתפוס בה חזקה עד לסיום הדיון בתובענה שהגישו.

בית משפט השלום עשה מאמצים להביא את הצדדים לידי הסדר, ובכלל זה הוא שלח אליהם הצעה למתווה דיוני להכרעה בסכסוך. ואולם מאמציו של בית המשפט לא נשאו פרי, ומשכך הוא נדרש להכריע בבקשת המבקשים. כאמור, בית המשפט החליט לדחות את בקשת המבקשים, ובעקבות כך הם הגישו את הבקשה שלפניי.

החלטת בית משפט השלום מפורטת ומנומקת היטב, וניכר כי בית המשפט עמד על המיוחדות שבמקרה. וכך בין היתר בית המשפט כתב בסעיף 16 להחלטתו: "בשולי ההחלטה אך לא בשולי חשיבותה, אם מתבוננים ממעוף הציפור בנסיבות לכאורה, התוצאה אולי קשה לעיכול. הרי מצד אחד נכרת חוזה מכר, המבקשים רשומים בטאבו, שילמו תמורה וכבר נושאים במשכנתא שרובצת על הדירה, בעוד המשיבה מצד שני, מחזיקה ביד אחת את התמורה וביד השנייה את הדירה.".

אשר לסיכויי התובענה העיקרית שהמבקשים הגישו נגד המשיבה, בית משפט השלום קבע בהחלטתו, כי "בדומה למותב הקודם, אף אני סבור כי סיכויי התביעה אינם מבוטלים".

עיון בהחלטת בית משפט השלום מעלה, כי ביסוד החלטתו לדחות את בקשת המבקשים למתן סעד זמני, עמדו מספר טעמים: האחד, העובדה שמדובר בבקשה למתן צו עשה המשנה את המצב הקיים, דבר שעל פי הפסיקה יינתן במקרים חריגים בלבד. השני, העובדה שהסעד הזמני שהתבקש על ידי המבקשים זהה לסעד העיקרי המבוקש על ידם בתובענה. והשלישי, בית המשפט לא שוכנע כי המשיבה עזבה את הדירה דרך קבע ועברה להתגורר בקנדה.