רע"א 28341-03-15 צ' נ' צ'

המשיבה הגישה לבית משפט השלום בקרית גת תביעה אזרחית נגררת לפלילים, נגד המבקש, מכוח הוראת סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 (להלן – החוק).

מקורה של תובענה זו בכתב אישום שהוגש נגד המבקש לבית משפט השלום באשדוד, בגין תקיפה הגורמת חבלה של ממש (בן זוג), כליאת שווא, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

במסגרת הסדר טיעון, הודה המבקש (בכתב אישום מתוקן) בתקיפה וכליאת השווא שיוחסו לו, בעוד שהעבירה של הפרעה לשוטר נמחקה מכתב האישום.

בהתבסס על הודאת המבקש, ניתן ביום 22/9/14 פסק דין ללא הרשעה המטיל על המבקש של"צ בהיקף של 50 שעות וחתימה על התחייבות כספית על סך 3,000 ₪ שלא לעבור את העבירות שביצע ובהן הודה, למשך שנה (להלן – גזר הדין).

על יסוד פסק הדין האמור, הגישה המשיבה לבית משפט השלום בקרית גת, תביעה אזרחית נגררת לפלילים.

ביום 12/2/15, הגיש המבקש לבית המשפט קמא בקשה לדחיית התובענה על הסף, בטענה שמדובר בתביעה קנטרנית ולא מבוססת, אשר הוגשה על יסוד כתב האישום המקורי (ולא המתוקן לגביו נפסק דינו של המבקש) ואינה עומדת בתנאי סעיף 77 לחוק המחייב לטענתו "הרשעה" בפלילים לצורך הגשת תביעה אזרחית נגררת - בעוד שבמסגרת פסק הדין לא הורשע המבקש.

בהחלטתו מיום 9/3/15, דחה בית המשפט קמא (סגן הנשיא כב' השופט א. אדם) את הבקשה לדחייה על הסף וקבע כי סעד זה הינו סעד חריג ויוצא דופן אשר יינקט רק במקרים בהם ברור כי התביעה חסרת כל סיכוי, בעוד שבענייננו, במסגרת ההליך הפלילי, הודה המבקש בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן – ודי בכך להגשת תביעה אזרחית נגררת לפלילים.

אשר לטענת המבקש בדבר היעדר הרשעה - קבע בית המשפט קמא, כי על פי פסיקתו של בית המשפט העליון די לעניין זה גם במה שנקבע בהליך הפלילי כי ביצע את העבירה ובית המשפט נמנע מהרשעתו.

נגד החלטה זו הוגשה בקשת הרשות לערער שבפני.

בבקשתו, חוזר המבקש על הטענות שהעלה בפני בית המשפט קמא לדחיית התובענה על הסף והוסיף, כי בית המשפט קמא שגה בכך שהמעיט במשמעות העובדה כי המשיבה ביססה את כתב תביעתה על עובדות אשר לא צוינו בכתב האישום המתוקן, ומשכך גם אינן יכולות לשמש כראיה חלוטה להוכחת הנזקים הנטענים על ידה בהליך האזרחי, בלעדי אותן העובדות אין בתביעה ולא כלום, ולכן אין מקום לאפשר את המשך ניהול ההליך בגדרה של "תביעה נגררת" כמובנה בסעיף 77 לחוק בתי המשפט.