רע"א 26355-11-16 נסר אל דין נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (הרשמת הבכירה הדס שכטר ישראלי) מיום 5.10.16, שדחתה את הבקשה לשנות את ההחלטה מיום 29.8.16. הבקשה אינה מוגשת בגין ההחלטה מיום 29.8.16, שקבעה את חובת ההפקדה כתנאי לרשות להתגונן. על ההחלטה מיום 29.8.16 לא הוגשה בקשת רשות ערעור, והיא סופית בשלב זה (עד לערעור אפשרי על פסק הדין). המשיב מתנגד לבקשה.

לבקשה צורף תצהיר, שכלל עובדות נוספות שלא הובאו בפני בית המשפט קמא, ומסמכים שתמכו בעובדות אלו. לפי הודעת המבקש מיום 11.12.16, אין הוא מתכוון להביא ראיות נוספות בערעור, ועל כן, ביום 11.12.16 נמחק התצהיר שצורף לבקשה.

לעומת הראיות והמסמכים שצורפו לבקשה, ונמחקו, לא צירף המבקש לבקשתו מסמכים חשובים אחרים, ובהם הבקשה לעיון חוזר שבעקבותיה ניתנה ההחלטה, החלטות קודמות של בית המשפט באותה בקשה ותשובת המשיב לבקשה. נאלצתי ללמוד עליהם מתוך טיעוני המשיב. מסתבר מתוך החלטת בית המשפט מיום 5.10.16, שקודם לכן ניתנה באותה בקשה החלטה מיום 28.9.16, שציוותה על המבקש להגיש עותק החלטות רלבנטיות, שלא קויימה.

עיקר טענות המבקש בבקשתו נסובו על הנימוקים לרשות להתגונן, ועל קביעת הפקדה כתנאי למתן רשות להתגונן. אלה נושאים שלא נדונו בבקשת המבקש בבית המשפט קמא ובהחלטת בית המשפט קמא שעליה מוגשת הבקשה. הם נדונו בהחלטת בית המשפט קמא מיום 29.8.16, אבל החלטה זו סופית ולא הוגשה בגינה בקשה.

הבקשה שבה ניתנה ההחלטה היא בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט מיום 29.8.16 שנתנה למבקש רשות להתגונן בתנאי הפקדה של 200,000 ₪. המבקש טען בפני בית המשפט קמא שתי טענות: האחת, שהמשיב פתח נגדו בהליכי הוצאה לפועל שלא כדין, בניגוד לסגירת התיק על ידי רשם ההוצאה לפועל, באופן החוסם אותו מגיוס אשראי. השניה, שנאמר למבקש שגם בהתעלם מתיק הוצל"פ פתוח כנגדו, יוכל לקבל אשראי בנקאי רק עד סכום של 150,000 ₪. לכן ביקש, בסעיף 10 לבקשתו "לשקול בחיוב הקטנת סכום ההפקדה לכדי 150,000 ₪ ולהאריך את המועד לביצוע ההפקדה ב- 60 ימים נוספים".

אני דוחה את טענת המבקש ומקבל את טענת המשיב, שאין הליך של עיון חוזר בהחלטה בבקשה לרשות להתגונן (בש"א 5012/01 יעקבוביץ נ' לרנר). יתכבד המבקש ויגיש את בקשתו לרשות ערעור במועד, או יערער על ההחלטה במסגרת ערעורו על פסק הדין. אף אילו היה הליך של עיון חוזר, כמו בסעד זמני, הוא היה מיועד למקרים של שינוי במציאות ובנסיבות (ת"א (חיפה) 36637-12-11 אמיר בטחיש נ' מועצת הקהילה האורתודוקסית).

המבקש לא הצביע בפני בית המשפט קמא על כל שינוי בנסיבות. לא הוכח שעקב תיק הוצל"פ שפתח המשיב דווקא אין המבקש יכול לקבל אשראי, מה עוד שבניגוד לטענת המבקש, רשם ההוצאה לפועל לא קבע שלא היה מקום לפתוח בהליכי הוצאה לפועל נגד המבקש, אלא עיכב את ההליכים בתיק ההוצאה לפועל. לא הוכח גם שהמבקש אינו יכול להשיג אשראי מעבר ל- 150,000 ₪, בין היתר משום שלא תמך את בקשתו בתצהיר, ולא צירף אליה מסמכים כלשהם.

על כן, לא מצאתי פגם בהחלטת הרשמת הבכירה – לא בקביעתה שאין הליך של עיון חוזר במקרה זה, והן בקביעתה שאין מקום לשנות את החלטתה מיום 29.8.16, שעליה לא הוגש ערעור, ושניתנה לאחר שנשקלו השיקולים הרלבנטיים, לרבות גובה הסכום.

על פי כל האמור, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. המבקש ישלם למשיב הוצאות משפט בסך 4,680 ₪. המזכירות תעביר למשיב סכום זה מתוך העירבון שהופקד ותחזיר את היתרה למבקש.