בימ"ש מחוזי י-ם דחה בקשת רשות ערעור על החלטה לקבל את בקשת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה לצרפה כ"ידיד ביהמ"ש"

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' השופטת עינת אבמן – מולר מיום 6.1.16, בה התקבלה בקשתה של נציבות שוויון הזדמנויות בעבדה (להלן - נציבות השוויון) לצרפה כ"ידיד ביהמ"ש" בהליך המתנהל בפניה.

לשיטת המבקש, עמדת נציבות השוויון אינה רלבנטית להכרעה בדיון בתיק העיקרי, זאת נוכח העובדה כי התיק אינו עוסק בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח -1988 (להלן – חוק שוויון הזדמנויות בעבודה), אלא בחוק איסור הפליה במוצרים, שירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (להלן – חוק איסור הפליה).

לטענת המבקש, חוק שוויון הזדמנויות מסמיך את נציבות השוויון להתערב בהליכים שעניינים הפרת חקיקה שוויון בעבודה, ואילו חוק איסור הפליה אינו בא בגדרי הסמכה זו.

עוד טוען המבקש, כי הוא נותן שירות כהגדרתו בחוק איסור הפליה, והוא אינו מעסיק כהגדרתו בחוק שוויון הזדמנויות. השירות שהוא נותן הוא "שטח פרסום מקוון" באתר אינטרנט לרשותם של בעלי מקצוע ודורשי עבודה. האתר אינו פונה למעסיקים ואינו מנסה לעודד את להפר את חוק שוויון הזדמנויות, ומכל מקום חוק השוויון אינו חל על עסקים קטנים.

לטענת המבקש, ההחלטה בתיק העיקרי היא עקרונית ונוגעת לפרשנות החוק ותהיה לה השפעת רוחב.

דיון והכרעה

לאחר עיון בבקשה ובנימוקיה אני מחליט לדחות אותה אף מבלי לבקשה לה תגובה, בהתאם לתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984, וזאת כמפורט להלן.

ההחלטה בדבר צירוף צד נדרש למתן עמדה בשאלה השנויה במחלוקת בתיק, הינה החלטה דיונית המסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. כלל הוא שבימ"ש זה, כערכאת ערעור, אינו נוהג להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטות דיוניות, כגון החלטה זו, מקום שלא נפלה טעות משפטית מהותית בהחלטה. לאור החומר שהונח לפני לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטת ביהמ"ש קמא אשר יש בה כדי להצדיק סטיה מהכלל האמור.

לגופו של עניין אני מצטרף לדעתה המלומדת של כב' השופטת ורדה וירט ליבנה, בבר"ע 38261-09-12 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (בניהול מיוחד) נ' אילנה ברימה, מיום 20.9.12 כדלקמן:

"לגופו של עניין, השאלה המשפטית המתעוררת בתיק נוגעת לסוגיה של שוויון בזכויות הפנסיה בין נשים לגברים. אשר על כן, אין כל פסול בהחלטת בית הדין האזורי, אשר ביקש את עמדתה של הנציבות, לצורך השלמת התמונה המשפטית טרם מתן פסק הדין. זאת מצד גוף אשר מטרתו, על פי סעיף 18 ח לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח- 1988, היא "לקדם את ההכרה בזכויות לפי חקיקת השוויון בעבודה ואת מימושן". אמנם, השאלה המשפטית הספציפית ששנויה במחלוקת בין הצדדים אינה עוסקת באופן דווקני ב"חקיקת השוויון בעבודה" כפי שמוגדרת בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. אולם, אין בכך כדי לבסס טענה המצדיקה התערבות בהחלטתו של בית הדין האזורי. לא שוכנענו מטענותיהם של ב"כ המבקשת כי נפל פגם בכך שבית הדין האזורי מסכים לשמוע את עמדתו של גוף ציבורי, בעל התמחות בנושא השוויון בעבודה, להגיש את עמדתו לבית הדין בשאלה השנויה במחלוקת העוסקת בשוויון בין נשים לגברים בהוראות תקנון פנסיה. כמו כן, חזקה כי יתאפשר לבאי כוח הצדדים להגיב לאמור בנייר העמדה מטעם הנציבות, ואין בכך כדי לפגוע בזכות מזכויות הצדדים או ליצור עיוות דין כלשהוא".