רע"א 25657-12-14 נ' ואח' נ' איי.איי.ג'י חברה לביטוח בע"מ

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' הרשם הבכיר ב' שלו) בת"א 26170-05-14, מיום 19.11.14, אשר דחתה את בקשת המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") למינוי מומחים רפואיים בתחומים הפנימי/גסטרואנטרולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה ועיניים, וקבעה כי המומחה מתחום הנוירולוגיה יביע עמדתו בדבר הצורך במינוי מומחים נוספים; וכן קבעה כי יש להשית את שכ"ט המומחה בתחום הא.א.ג על המבקשת. 

1. רקע

2. המבקשת נפגעה בתאונת דרכים ביום 9.5.03, בהיותה בת כ-9 שנים. כתוצאה מן התאונה נחבלה המבקשת בכל חלקי גופה ונזקקה במהלך השנים לטיפולים רפואיים שונים, לרבות אשפוזים, תרופות וטיפולים פסיכולוגיים.

3. בעקבות התאונה, הגישו המבקשות לבית משפט השלום בירושלים תביעה לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו למבקשת בתאונה זו, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק פיצויים"). לתביעה צורפה בקשה למינוי מומחים בשישה תחומים: פנימי/גסטרואנטרולוגיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, א.א.ג ועיניים.

4. ביום 19.11.14 החליט בית משפט קמא למנות את פרופ' אברהם שטיינברג כמומחה בתחום הנוירולוגיה וכן מומחה נוסף בתחום רפואת א.א.ג, ודחה ללא הנמקה את הבקשה למינוי מומחים בשאר התחומים, אם כי הורה לפרופ' שטיינברג להביע עמדתו לצורך במינוי אותם מומחים נוספים. בנוסף, הורה בית משפט קמא כי המבקשת תישא בשכר טרחת המומחה שמונה בתחום רפואת א.א.ג "נוכח התיעוד שהוצג, אופי הפגיעה ונסיבותיה".

   מכאן הבקשה שלפניי.

   טענות הצדדים

5. לטענת המבקשת, שגה בית משפט קמא כשלא מינה את כל המומחים שהתבקש למנות, שכן לבקשת המינוי צרפה המבקשת מסמכים רפואיים המצביעים על קיומה של ראשית ראיה בכל אותם תחומים, ואף למעלה מכך.

6. המבקשת הוסיפה וטענה, כי לא היה מקום לחייבה לשאת בשכר טרחת המומחה שמונה, וביקשה כי ככל שימונו מומחים נוספים, מימון שכרם יוטל על המשיבה.

7. המשיבה סומכת ידיה על החלטת בית משפט קמא, טוענת כי החלטת בית משפט קמא אינה סותמת את הגולל למינוי מומחים בתחומים נוספים, ולחלופין טענה, כי החלטת בית משפט קמא ניתנה בהעדר הנמקה ולכן אין מקום להתערבות ערכאת הערעור מאחר שאינו יכול לעמוד על טעמי החלטתה. המשיבה אף תומכת בהחלטה לחייב המבקשת לשאת בשכר טרחת המומחה, מאחר שלטענתה הצורך במינוי בתחום זה נסמך על ראיות גבוליות.