רע"א 2537/16 ורנון חברה להשקעות בע"מ ואח' נ' צמרת טאוור בע"מ ואח'

: | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
2537-16
3.4.2016
בפני כב' השופטת:
ד' ברק-ארז

- נגד -
המבקשים:
1. ורנון חברה להשקעות בע"מ
2. כח מאגרי אנוש בע"מ
3. אפ. גל נכסים בע"מ
4. אילה אמיר
5. ד.ג.ע.מ. בע"מ
6. עצי רח-אל בע"מ
7. אפרים רוגובין בע"מ
8. רעש החזקות כחול לבן בע"מ
9. גו אפ יזמות עסקית בע"מ
10. אהוד גלר

עו"ד אריה אמיר
עו"ד ליאת שחורי דקל 		המשיבות:
1. צמרת טאוור בע"מ
2. בנק הפועלים בע"מ (פורמאלית)
3. בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורמאלית)
4. בנק לאומי לישראל בע"מ (פורמאלית)
החלטה

 

בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 29.2.2016 ברע"א 56166-02-16 שניתנה על ידי כבוד השופטת ע' צ'רניאק

 

                     

  1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 29.2.2016 (רע"א 56166-02-16, השופטת ע' צ'רניאק). בהחלטה זו נדחתה בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 20.2.2016 (ת"א 18719-05-15, השופט ג' הימן).

 

 

 

רקע והליכים קודמים

 

  1.        בשנת 2009 הגישה המשיבה 1, צמרות טאוור בע"מ (להלן: המשיבה), תביעה לבית המשפט המחוזי נגד המבקשים והמשיבות 4-2, אשר נסבה על זכויות בנייה בחלקת מקרקעין שלצדדים זכויות רשומות בה (להלן: התביעה הראשונה). ביום 11.5.2015 המשיבה הגישה לבית משפט השלום תביעה נוספת כנגד אותם נתבעים בעניין פירוק השיתוף במקרקעין הנדונים (להלן: התביעה השנייה).

 

  1. ביום 22.5.2015 המבקשים הגישו בקשה לדחייה או מחיקה של התביעה השנייה, ולחילופין – לעיכוב ההליכים בה עד למתן הכרעה בתביעה הראשונה. בבקשה העלו המבקשים טענות שונות, ובעיקרן הטענה כי בשתי התביעות עולה סוגיה זהה הנוגעת לחלוקת זכויות הבנייה במקרקעין.  

 

  1. ביום 22.6.2015 דחה בית משפט השלום את הבקשה, בקבעו כי לא מצא שבתביעה שבפניו, היא התביעה השנייה, מבוקש לשנות מזכויות הבעלות הקיימות או מחלוקתן לשיעורים בין השותפים, וכן כי אין כל "הליך תלוי ועומד" לעניין פירוק השיתוף. בית משפט השלום קבע עוד כי יתר הטענות שהועלו על ידי המבקשים אינן מצדיקות את סילוק התביעה על הסף.

 

  1. המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטתו של בית משפט השלום (רע"א 37510-08-15, השופטת ע' צ'רניאק). בבקשה העלו המבקשים טענות רבות כנגד ההחלטה. בכלל זה, הם טענו כי יש להשיב את הדיון לבית משפט השלום משום שלא ניתנה להם הזכות להגיש תשובה לתגובת המשיבה לבקשה לעיכוב הליכים לפי תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), וכן משום שההחלטה לא נומקה כנדרש.

 

  1. ביום 24.9.2015 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, בהמלצת בית המשפט המחוזי, לפיה הדיון יוחזר לבית משפט השלום "לצורך בחינה מחדש של הבקשה שהונחה לפניו ומתן החלטה מנומקת לאחר שינתן למבקשים להשיב לתגובה בהתאם להוראות תקנה 241(ג1)".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה רכישת מנוי בקשת הסרה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד הסרת מסמך באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת 
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

חזרה לתוצאות חיפוש >>